בתוקף מינויו כמשנה למלך, יוסף קיבל מפרעה את מרכבת המשנה של המלך וקראו לפניו: "אַבְרֵךְ" (בראשית מא מג).

חז"ל הסבירו שאברך בא מהמילה לברך, כלומר אנשים נתנו ברכות ליוסף. אחרים אמרו שיוסף היה כ-אב לפרעה, או מלשון "ברכיים" שאנשים כרעו על ברכיהם לכבודו.

הסברים יפים אבל לא משכנעים.

קראו לפני יוסף "אַבְרֵךְ" כאשר הוא היה במרכבת המלך. כלומר הקריאה קשורה לנסיעה מהירה במרכבה מפוארת ברחובות צרים של עיר. לא נאמר שאנשים קראו לפני יוסף 'אברך' כאשר האחים באו לפניו.

"ABURRU" מילה באכדית הקרובה למילה בעברית: "עברו", והמשמעות של שתי המלים היא של ציווי, קריאת אזהרה: 'עברו, זוזו, השמרו, פנו את הדרך, מרכבת המלך עוברת והיא לא תעצור, המרכבה תדרוס את מי שישאר בדרך'.[1]

פרעה העניק ליוסף את מרכבת משנה למלך, ונתן לו זכות לנסוע בעיר בשררה. אולם, כדי לשמור על בטחון אנשי העיר, צעקו לפני יוסף: "עברו", כדי שאנשי העיר יזוזו מהדרך ויתנו כבוד לשליט. כך עד היום מכוניות של המשטרה, עזרה ראשונה ומכבי אש נוסעות עם סירנה להזהיר את הציבור להשמר מהרכב המהיר שאינו כפוף לחוקי התנועה הרגילים.

לא ברור איך המילה העברית (אכדית) 'עברו' הפכה ל'אברך', אבל ניתן להבין שהעורכים לא ידעו אכדית, שינו את ה'ו' ל'ך', והמציאו עניין של ברכה לשליט.

The Code of Hammurabi, Robert Francis Harper, the University ofChicago Press, 1904. page 148 [1] .