"וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם" (במדבר טו, לט)

בספר משלי (יח, כב) אמר שלמה המלך: "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב".

בספר קהלת (ז, כו) אמר שלמה המלך: "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה".

אמר הרה"ג רבי שמואל יעקב רובינשטיין זצ"ל (בעל ספר שארית מנחם ועוד, רב ואב בית הדין בעיר פאריז לפני כחמישים שנה), לעניין מציאת האישה: שאם אדם יודע שאשתו היא זיווגו - הוא לוקח אותה לביתו בשמחה ודי לו. אבל אם אינו מודע לכך שאשתו היא זיווגו - הרי הוא חושב, כשם שמצאתי את האישה הזו, כמו כן ישנן עוד נשים נוספות בעולם המתאימות לי, ואולי עם אישה אחרת ייטב לי יותר.

על כך אמרו בגמרא (מסכת ברכות ח, א) כשהיה אדם נושא אישה, היו אומרים לו כך: מָצָא או מוֹצֶא? כלומר, האם עליך נאמר: "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב" - שמצא את זיווגו ושמח ודי לו בה, אז "מָצָא טוֹב" - שהזיווג עולה יפה. או שחס ושלום עליך נאמר: "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה" – שכל הזמן האדם נמצא במצב של "מוֹצֶא", מחפש ומחפש ואינו שמח ומשקיע במה שיש לו, שאז הזיווג אינו עולה יפה.

מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל אמר פעם בשמחת אירוסין, בקשר לברכה שאנו אומרים תחת החופה: "שַׂמֵּחַ תּשַׂמַּח רֵעִים אֲהוּבִים, כּשַׂמּחָךָ יצִירךָ בּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם" - ולכאורה, מה הקשר בין שמחתו של אדם הראשון בגן עדן, לשמחת החתן והכלה? והסביר מרן זצ"ל, כי אדם הראשון, היה שמח מאד ברעייתו חוה, כי לא נמצאו בעולם נשים אחרות בעת ההיא, והיה אדם הראשון בטוח כי חוה היא הטובה ביותר עבורו.

כמו כן צריכים החתן והכלה לחשוב בדעתם, כאילו אין עוד אנשים ונשים בעולם, והם ראויים ומיועדים זה לזו משורש נשמתם, ועל ידי כן יעלה זיווגם יפה.

הרב שלמה בן לולו שליט"א, מתוך האתר: הלכה יומית – מפסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל:http://halachayomit.co.il/he/default.aspx