ה'תס"ז  - כ"ו באייר ה'תק"ו

 הרמח"ל, ראשי תיבות, רבי משה חיים לוצאטו, נולד באיטליה בשנת ה'תס"ז (1707) לאביו ר' יעקב שהיה גם תלמיד חכם וגם סוחר. הרמח"ל ינק את התורה בגיל צעיר מר ישעיהו בסאן, ולצד לימודי קודש למד גם שאר חכמות. גם בנסתר התעלה הרמח"ל וכבר בגיל ארבע עשרה נאמר עליו שידע את הש"ס, כתבי האר"י והזהר. כשהיה הרמח"ל בן חמש עשרה פנה ללמוד תורה בביתו לבדו, ועסק בלימוד הקבלה ובלימודים כלליים יחד עם חבורת צעירים. כשהיה בן י"ז הוציא לאור את ספרו הראשון לשון לימודים על כללי הרטוריקה וההרצאה. יותר מאוחר כתב מחזות, מזמורים ושירים. כבר בגיל י"ט הוסמך הרמח"ל לרבנות ועמד בראש חבורת 'מבקשי ה''. חבורה זאת העמידה לעצמה תקנות מיוחדות לסדר הלימוד בבית המדרש, ובינהן ללמוד רצוף כל שעות היום בספר הזהר.

הרמח"ל העיד על עצמו שזכה להתגלות רוחנית כ'מגיד', מצד אחד, בזכות זה זכה להערכה מצד תלמידיו ומאידך גיסא, עורר התנגדות מצד הרב חגיז, רבה של ירושלים שנלחם בשבתאות ובדומיהם וראה ברמח"ל כממשיך השבתאות. בעקבות כך, הרמח"ל נצטווה להפקיד את כתביו בארגז מבלי לפותחו ולהצהיר בפני הרבנים שלא יעסוק בייחודים ובלשון הזוהר. לאחר כארבע שנים ביקש הרמח"ל להדפיס את ספריו וקיבל רשות מרבו, הרב בסאן, להדפיס את ספר 'חוקר ומקובל' שעוסק בהוכחות על אמיתות תורת הקבלה. הדבר עורר סערה רבתי, עד שדנו את הרמח"ל והשביעוהו שנית שלא יפרסם את כתביו. הרב יעקב כ"ץ רבה של פרנקפורט, דן את כתביו לקבורה ומיעוטם לשריפה. עותקים של חלק מספרי הרמח"ל שרדו בכת"י ומהם השתמרו עד להדפסתם לפני כמה עשורים. לימים חיבר הרמח"ל את הספרים 'מסילת ישרים' וכן 'דרך ה'' שאינם עוסקים בקבלה באופן גלוי, וכך קיבל הרמח"ל את מקומו לדורות.

הרמח"ל זכה לעלות לארץ ישראל בגיל 36 והתגורר בעכו, שם הקים בית כנסת וגם כתב ספר תורה. ספריו נתקבלו אצל הציבור בעיקר לאחר מותו והפכו לאבני יסוד בלימוד המוסר, וכך מסופר על הגר"א שלמד בשקיקה את דברי הרמח"ל והעריץ אותו מאד.

זכה הרמח"ל לחבר ספר מיוחד על בית המקדש, בו הוא מתאר את מבנה המקדש כנגד העולמות, והספירות בתיקון השלם. הרמח"ל מתאר את תפקיד המקדש בכך שהקב"ה מלך העולם משתף את ישראל להביא את כל הנבראים לגילוי ייחודו. בהקדמתו לספר כתב הרמח"ל שאין כל חדש תחת השמש, והמקדש החדש שהוא מתאר יהיה אחר שיהיו שמים חדשים אחר ששת אלפים שנה. בעקבות מגיפה שפרצה ביום כ"ו אייר ה'תק"ו (1746), נפטר הרמח"ל והוא בן 39 שנה בלבד. תנצב"ה.