בפרשתנו השבת נקרא על מצווה מיוחדת, מצוות היובל: "וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּר֛וֹר בָּאָ֖רֶץ לְכָל-יֹשְׁבֶ֑יהָ יוֹבֵ֥ל הִוא֙ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל-אֲחֻזָּת֔וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל-מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ תָּשֻֽׁבוּ".

מצווה זו לפי מסכת ראש השנה כוללת מספר חוקים ושלוש מצוות: תקיעת שופר, שילוח עבדים ושמיטת קרקעות.

בזמן שקיימו את המצוות האלה יש לקיים גם את האחרות כגון "לא תקצורו, לא תזרעו ולא תבצרו נזיריה ועוד.

הגלות לפי התורה באה על עוון שלא קיימו מצוות יובל ומצוות שמיטה. הגלות לפי הדין אפילו משחררת מקיום מצוות אלה וכתב על כך הרמבם בהלכות יובל: "משגלו שבט ראובן גד וחצי שבט המנשה בטלו היובלות, שנאמר "וקראתם דרור לכל יושביה" - בזמן שיושבים עליה.

משך חכמה מסביר כשהארץ שלכם אז היא גם של ה' אולם כשאין ישראל יושבים על אדמתם גלתה גם שכינה עימהם.

הרמב"ן מפרש בדרך אחרת. לדעתו המילה "דרור" מורכבת מ"דור הולך ודור בא". גם המילה יובל לדעתו היא מלשון המילה הובלה.

הכל שב באמצעות מצווה זו אל שורשו הראשון שהוא הקדוש ברוך הוא.

רבנו בחיי מפרש את המילה "יובל" מלשון "ועל יובל ישלח שורשיו" כי על ידו נקשרים הדורות והנבראים בשורשם הראשון.

אברבנאל בפירושו אומר שמצוות יובל ושמיטה באות להזכיר שני חסדים גדולים שעשה לנו הקדוש ברוך הוא: שבת בראשית אחרי בריאת העולם ומתן תורה חמישים יום אחרי יציאת מצרים.

חמישים שנה של יובל מסמלות חמישים יום ההם. לכן באה תקיעת שופר בתחילת שנת היובל להזכיר "כי במשוך היובל המה יעלו בהר". ה' ציווה שנהיה חופשיים ביובל כמו ביציאת מצרים וכן שלא נזרע כדי שנזכור כי הלכנו בארץ לא זרועה.

קבלת התורה אחרי ספירת 7 שבועות נועד להזכיר לנו את חידוש העולם על ידי אלוקים שברא עולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי.

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

תודות : לצחי מיכאלי

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

מצוות היובל,מסכת ראש השנה, תקיעת שופר,שילוח עבדים,שמיטת קרקעות, דרור,חידוש העולם,