קדושה (2 תגובות לחידוש זה)
בה"י
בסדר הקדושה בתפילת שחרית בשבתות וחגים אנו אומרים או שרים "ממקומך מלכינו תופיע ותמלוך עלינו כי מחכים אנחנו לך וכו' " שאלתי את עצמי האם פרוש המשפט הזה כי בגלל שאנו מחכים לכן יופיע מלכינו ? האם לחכות זה דבר כל כך חשוב ומשמעותי עד כדי כך שבגלל החכיון ד' יגאלינו ? שאלה זו הטרידה אותי זמן רב .
לאחרונה עלה במוחי הרעיון. אנו רואים לפעמים אדם היושב על שפת הים או הנחל לדוג דגים. בידו הוא מחזיק חכה. לכאורה ממבט ראשון נראה האיש "פנסיונר" אין לו כבר מה לעשות והוא מרוב שעמום מחפש איך להעביר את זמנו המיותר. מן העברת הזמן ולא תהליך שיש בו משהו חיובי. האמת כי הדייג הנ"ל מכין את עצמו מראש בחכה טובה, בפתיונות שונים , הוא מאד מרוכז ודרוך . הוא מחכה בעינים יוקדות אל המצוף שיורה לו בשניה הזאת למשוך את החכה ע"מ שיצליח להעלות את הדג במשיכה מהירה.
כך צריך לענ"ד להבין את המשפט " כי מחכים אנחנו לך " אנו חייבים להיות דרוכים לעשות הכנות ברוח ובחומר ואז נזכה אכן לחלקו הראשון של המשפט " ממקומך מלכינו תופיע ותמלוך עלינו מהרה ". בב"א
תחילה עלי לציין כי אכן אמת ניכרת בדבריך. אך דבריך מוסבים על הדרישה ממנו -להיות דרוכים- אך לא הובן עדיים מדוע דבר זה אמור להשפיע על החלטת שמים.
אך עלי לציין שמשום מה כת"ר לא לקח בחשבון את מאמר ריש לקיש (ר"ה ג א, תענית ט א,גיטין צ א ועוד) "כי משמש בד' לשוונות אי דלמא אלא דהא" (המילית כי בתנ"ך משמש לארבע פירושים: אם, שמא, אלא, אשר). ולכן אין זה פשוט שבכל חלק בתפילתנו 'כי' -היא מילית סיבה. עוד יש לציין, שהספרדים כלל אינם אומרים נוסח זה בקדושה. ובנוגע לעניינו, יש מקום לפרש בדרך נוספת, ע"פ דברי הרמח"ל בריש ספרו מסילת ישרים שמדרך הטוב להיטב, וכאשר יש ביקוש לטוב, מדרך הטוב שאינו יכול לעמוד ברצונו העמוק להיטיב והוא מיטיב עם המבקש, אף שאינו ראוי כל הצורך. כך אנו מראים לקב"ה את רצוננו העז בהשבת השכינה ומקוים אנו שישמע הקב"ה את רצוננו העז ולא יוכל הקב"ה להשיב פנינו ריקם. ואין בזה משום דחיקת הץ משום שכל פעולה הקשור