אמרי שפר ו' ניסן ה'תשע"ז
איך צריך לראות הסדר. בשלוות הנפש בלי כעס, היה מעשה בליל פסח, סעד
אורח על שולחנו של הגאון יצחק הוטנר
זצ"ל בעל פחד יצחק, בטעות שפך קצת יין על ה"קיטל" שלו,
שהשאיר כתם ניכר. כדי להצילו מבושה,מיהר הגאון אף הוא ואמר: קיטל נקי בליל פסח, ללא
כתמי יין, דומה לאותו מחזור של יום כיפור שלא נרטב מדמעות.
והיא שעמדה לאבותינו ולנו, ידוע
ש"היא" ר"ת א'ם י'רצה ה'שם, ולכן זה הכח שעמד לאבותינו ולנו , והקב"ה
מצילנו מידם, למה כי אם האדם מבין שכל מחשבותיו כאין וכאפס, ורק מה שהקב"ה
יעשה הוא טוב, א"כ אין מה לדאוג לכלום, וידוע דברי השל"ה הק' רבות
מחשבות בלב איש ועצת ד' הי"א תקום, אם כל מחשבותינו עצת ד' זהו ה הי"א רק א'ם ה'שם י'רצה.
חצי הלל. מה טעם חולקים את
ההלל באמצע ? כתב
ה ''מרדכי'' (פסחים ב"הסדר הקצר'' עמ'' י''ט), וזה לשונו: "ולכך חולקים את ההלל,
ואין אומרים אותו כולו לאחר המזון, שאין אומרים שירה אלא על היין (ברכות לה.).
ורצונו לומר כבר חלק של ''הלל'', על כוס שני. כי כל ד' כוסות מהודרים ־ כוס ראשון
מהודר בקידוש היום, שלישי מהודר בברהמ''ז, רביעי בהלל. וכוס השני במה
נהדר אותו - אם לא נאמר עליו קצת הלל. כי בהגדה אינו מהודר, כי אינו כי אם סיפור דברים
בעלמא. וכן כתב בהמנהיג (סימן צ'(
טיבול כרפס במי מלח. שח האדמו"ר ממודז'יץ זצ"ל, כשם שטיבול
המרור בחרוסת, הוא "זכר לטיט" שנשתעבדו בו ישראל במצרים (פסחים קטז.),
כך טיבול הכרפס במי מלח, הוא "זכר לדמעות" של בכייה, שהוזילו ישראל
מעיניהם בשעת השעבוד, שהרי דמעות מלוחות הן.
לאן
נעלמה האמת (ישראל שרייבר)
סיפור יהודי עממי מספר על יהודי שהגיע לרב
העיירה לבקש עצה ותושייה: ''מחר עליי להתייצב לפני וועדה ממשלתית ואחד השאלות
שאתבקש לענות שם היא: מהי תאריך לדתך?''
ומה השאלה שואל הרב. ''אני מתלבט האם להגיד
להם שנולדתי בז' באדר או ב ט' באדר – משיב היהודי. ''ומה תאריך לדתך באמת'' – הקשה
הרב. ''בח' באדר'' ענה היהודי.
ומדוע שלא תגיד את האמת?''
היהודי פלבל בעיניו בבלבול, ולפתע הוארו
פניו ובירך בשם ומלכות: ''ברוך שחילק מחכמתו ליראיו''. ''על רעיון
גאוני שכזה – לא חשבתי'' הפתיר בהתפעלות...
בכל תחום בחיינו, בחברה כמו במשפחה, בבית
המדרש ובחיי המעשה, בפוליטיקה כמו בעסקים, לעולם, אבל לעולם לא נפסיד
מצורת-התנהלות שקופה וכנה, מתוך יושרה, ישירות והגינות. ''מילה זו מילה'', לטוב
ולרע, ללמוד לדבר באופן ברור ורהוט, חותך וצלול – לחיוב או לשלילה, בלי גניבת דעת
ובלי הונאת דברים.
כי המציאות הבלתי-נעימה ביותר, עדיפה תמיד
על פני השקרים והבלבולים הנוצצים ביותר.
בכל תחום ומקום, תמיד עדיפים פרטנרים
''קשים'', שמתווכחים איתך על כל תג וניואנס, ומניחים הכל על השולחן, כי אז אתה
יודע שיש כוונה ונכונות לקיים, מאשר טיפוסים קלילים וחלקלקים, חנפנים ו "מעגלי
פינות'', שאין ערך למילתם, חיוכם האווילי מסתיר רק זדוניות ואנוכיות מרה, ''אשר
פיהם דיבר שווא וימין ימין שקר''.
כי כל בועה – סופה להתפוצץ, ואין לך גרוע
מהצבועים, שנחשפים תמיד בסופו של יום לאור השמש המחטא - שמציג אותם קבל עם ועדה
באפסותם וטיפשותם.
הבה ונסגל לעצמנו את דרך
האמת, היושר והטוב, דרך התורה, דרך השם, כי אז תזכו אתם וסביבותיכם, לחיים שקטים
והרמוניים, מסודרים והגיוניים, ''אמת מארץ תצמח'', והיה כעץ שתול על פלגי מים, אשר
פריו ייתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח!
החוויה היהודית
הסדר,בשלוות נפש,בלי כעס,ליל פסח, קיטל,כתמי יין,נרטב
מדמעות,והיא שעמדה,חצי הלל,מי מלח,
