אך, למרות שמשה לא השתתף במלאכה, ואף לא נצטווה על זה, מכל מקום מצינו שנצטווה משה ללמד את כל ישראל פרטי דיני עשיית המשכן.

ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו:

מלאכת המשכן קיימת גם בעבודה רוחנית של כל אחד מישראל. שכמו שבמשכן הגשמי עשו ישראל מדברים גשמיים כזהב, כסף ונחושת משכן ומקדש להשי"ת, כמו כן יש לעשות משכן ומכון לשבתו ית' מדברים הגשמיים בהם עסוק האדם, כמשאו ומתנו וכל הענינים של חול שעושה.

אך ישנם כאלו שאינם מתעסקים במלאכה זו, כי עיקר עסקם היא בלימוד התורה, ואינם מתעסקים כלל עם עניני עולם הזה ועובדין דחול, כמשה רבינו שעיקר ענינו הי' לימוד התורה, ולא הי' מחויב בעשיית המשכן.

אך מ"מ עליהם לדעת, שכמו שמשה רבינו אף שלא נצטווה במלאכת המשכן, מ"מ נצטווה ללמד את ישראל העושים במלאכה את תורת המשכן, כן גם התלמיד חכם עליו לא רק ללמוד בעצמו, אלא מוטל החובה עליו להפיץ תורה וללמד גם את העוסקים במלאכה את תורת הקב"ה והמעשה אשר יעשון.