ויש לבאר תוכן חיבור עשרת הדברות בעשרה מאמרות באופן עבודתו של יהודי במשך היום כולו:

ישנם הטועים לחשוב, אשר ההנהגה בבית הכנסת ובית המדרש עלי' להיות על פי התורה, ואילו כאשר יוצאים לרחובה של עיר ולעסק הפרנסה, הנה אף שצריכים להתנהג על פי התורה, מכל מקום כללות ההנהגה ברשות הרבים היא על פי "הנחות העולם". לפי טעות זו, הרי אמנם אוכל הוא את אשר מותר לאכול על פי תורה בלבד, אך אופן האכילה היא כפי הנהוג, וכרגילות שאר בני אדם - "הנחות בעלי-בתים".

אך טעות היא זו, כי על יהודי לחיות על פי תורה גם בעת אכילתו, שתייתו, משאו ומתנו ובכל ענייני הנהגתו. יהודי אינו מחפש לראות ולחקות את ההנהגות המקובלות לפי רוח הזמן, אלא מתבונן רק מה ראוי לעשות על פי "הנחות" התורה.

כך ממשיכים את "עשרת הדיברות" ב"עשרה מאמרות", שגם בעניינים השייכים לעשרה מאמרות שבהם נברא העולם, כאכילה שתי' ושאר צרכי הגוף, מתנהג היהודי על פי "עשרת הדיברות", שלא זו בלבד שמציית להוראות התורה, אלא גם כללות התנהגותו עם ענייני העולם המותרים היא על פי "הנחות" התורה בלבד.

(ע"פ לקוטי שיחות ח"א עמ' 148 ואילך)

לעילוי נשמת

מרת חנה ב"ר אשר ע"ה

נלב"ע ביום ח"י שבט ה'תש"ע

*