ויש לבאר ששני מאורעות אלו קשורים הם:

תוכנה הפנימי של גזירת "כל הבן הילוד גו'" הוא שפרעה רצה לשעבד לא רק את גופם של בני ישראל, כי אם גם את נשמותיהם. רצונו הי' להשליך ולהטביע אותם ב"יאור", שיעבדו את העבודה זרה שלו ר"ל.

אך כאשר נולד מושיען של ישראל, הנקרא "רעי' מהימנא", שהפירוש הפנימי בזה הוא שרועה את ישראל בענין האמונה ומחזק את אמונתם בהקב"ה, הנה על ידי זה בטלה גזירה זו, וכבר אי אפשר לו לפרעה להטביע את ישראל ח"ו בע"ז, כי משה יחזק את האמונה בהקב"ה, עד שכלל לא שייך להאמין בדבר אחר.

ונמצא שביטול הע"ז של מצרים, וביטול גזירת "כל הבן הילוד", הם במהותם פעולה אחת.