"כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם"

(בראשית מט, כח)

פרשת ויחי המסיימת את ספר בראשית, מסתיימת בברכת יעקב אבינו לשבטים.

כך מסיימת התורה את ברכותיו של יעקב אבינו: "כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם" - ורצתה התורה להדגיש בפסוק זה לפחות שני הדגשים:

"כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר" - יש כאן הדגשה גדולה שהשבטיות היא מתוך הכלל, כולם הם שבטי ישראל. ויותר מכך, ניתן להסביר שרק מתוך ההכרה שכולם שייכים לשבטי ישראל כל אחד זוכה לברכתו, ומי שלא מכיר בכך שכל הגוונים והציבוריים שייכים לכלל ישראל ובונים את בית ישראל לא יוכל להביא את ברכתו המיוחדת לכלל.

כך מופיע בסיפור הידוע על רבי דוד מלעלוב, כפי שמביא אותו הרב שלמה קרליבך ז"ל בסיפרו: "יום אחד, בשעה חמש אחר הצהריים, מתהלך היה רבי דוד מלעלוב בבית המדרש, כשטליתו מקופלת ומונחת לו על כתפו, מהלך אנה ואנה. הוא היה עדיין לפני התפילה... מסיבות השמורות עימו. פתאום נכנס 'מתנגד'. אמר לו המתנגד: 'אני לא מאמין למראה עיני, מה קורה איתך? אני קמתי היום בחמש בבוקר, והספקתי כבר ללמוד במשך עשר שעות, ואתה עדיין לא התפללת?!' ענה לו רבי דוד: 'שמע ידידי, אם למדת תורה 'בשם כל ישראל' - יוצא שגם אני למדתי יחד איתך. ואם למדת רק לעצמך - מי צריך תורה כזאת?".

"אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם" - כל אחד ואחד מקבל כבירכתו, כל אחד חייב לדעת את תפקידו ומקומו ולפעול בו, לא להתקנא בתפקידו של חברו (ולא להתגאות על חברו) ולדעת להעריך ולשמוח בתפקידו.

דבר זה מלמד אותנו את ההסתכלות הנכונה על תפקידנו ויעודנו. האדם לא לעצמו נברא, אלא כדי להיות חלק מאותו היעוד הגדול של עם ישראל. כשהאדם רואה עצמו כך ממילא גם ברור שאין מקום לחולשה, ייאוש או עצב, שהרי האדם מחובר לכוח ולעצמה הגדולה בעולם.

מי שמסתכל במבט כזה מתמלא בכוחות אדירים לפעול, לעשות ולהשקיע, ולהבין שבתוך העם הזה, ישנם שבטים שונים ואנשים שונים, כשכל אחד ואחד צריך, מתוך המבט הכללי, לדעת מה ברכתו, מה פעולתו ולעשות אותה במסירות נפש.

יהי רצון שנזכה לראות בעין טובה, מעריכה ומכבדת את השבטים השונים שבתוכנו על תפקידיהם המיוחדים, ולהבין שכל אחד נברא כדי להוסיף ולקדם את כלל ישראל.

הרב גור גלון – מתוך האתר: "ישיבת הר ברכה" - http://yhb.org.il/?p=219