בברכת יעקב ליהודה שבפרשתנו נאמר "לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים" (מט, י). וכתב בבעל הטורים "יבא שילה בגימטריא משיח. שילה בגימטריא משה".

ויש לבאר עומק נפלא בדברי בעל הטורים, בהקדם ביאור מאמר רז"ל (ראה שמו"ר פ"ב ו) "משה הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון", והדבר ברור שאין כוונת המדרש שמשה עצמו הוא משיח גואל צדק, שהרי משיח הוא מבית דוד משבט יהודה ומשה משבט לוי, אלא ודאי כוונת המדרש היא שגם הגאולה העתידה לבוא במהרה, תבוא בכחו של משה גואל ראשון.

והביאור בזה:

כחו של משיח לגאול את ישראל בא מכח התורה, שהרי זהו עיקר מעלת המשיח, כמו שמצינו ברמב"ם שההגדרה הראשונה של משיח היא היותו "הוגה בתורה" (רמב"ם הלכות מלכים ספי"א), והתורה הלא היא "תורת משה". ונמצא, שכחו של "גואל אחרון" לגאול ישראל, מכחו של "גואל ראשון" הוא, תורתו של משה.

וזהו עומק כוונת בעל הטורים, ש"יבא שילה בגמטריא משיח" ו"שילה בגימטריא משה", כי גילוי המשיח וביאתו בפועל – "יבא שילה בגימטריא משיח" -הוא בכח תורתו של גואל ראשון "שילה בגימטריא משה".