והנה, כאשר מדייקים בנס זה של "נר דלוק מערב שבת לערב שבת" – יש להקשות לכאורה:

הרי זה פשוט, שזה שהנר היה דולק "מערב שבת לערב שבת" היה בדרך נס, לא לפי כללי הטבע; ומכיון שיצא כבר הנר מכלל הטבע – מדוע דלק רק "מערב שבת לערב שבת"? היה לו להמשיך ולדלוק עד אין סוף!

ויש לומר הביאור בזה:

אף שבוודאי בכחו של נר זה להאיר עוד ועוד, עד עולם, הפסיק אורו בערב שבת כדי ליתן האפשרות להדליק נר שבת באופן נעלה יותר.

כי, לאחר שעבר שבוע שלם מאז ששרה (ועד"ז רבקה) הדליקה הנר בערב שבת, הרי כיון שבמשך שבוע זה בוודאי ניתוסף בעבודת ה' שלה באופן של "מעלין בקודש", לכן בערב שבת הבא הפסיק הקב"ה את פעולת האור של נר השבת מהשבוע שעבר – כדי שתהי' אפשרות להדליק נר נוסף באופן נעלה יותר, וכן בכל שבוע ושבוע.