הבעש"ט היה לומד עם התלמידיו שיעור בגמרא. אופן הלימוד היה מתוך חריפות וגאונות
גדולה, ולמדו את הרמב"ם, אלפס, רא"ש ושאר מפרשים מהראשונים שהשתייכו לגמרא
הנלמדת. הבעש"ט היה מתרגם האת המילים לאידיש. כשלמדו מסכת ערכין והגיעו למארז"ל
(טו, ב): "לשון תליתאי קטיל תליתאי", פירשו הבעש"ט: "לשון הרע קוטל כל השלושה:
הממציא, המספר והמאזין; אך זהו בלבושים הרוחניים, שזה קשה יותר מרציחה בגשמיות"!