פנינה יומית... ט מרחשון
יום חמישי ט' חשון - לך לך
מדוע מלים את התינוק כאשר אינו בן דעת? בפרשתנו (יז, יב)מוזכר הציווי על ברית מילה בגיל ח' ימים. ולכאורה צריך ביאור, למה ציוותה תורה למול תינוק כשהוא בן שמונה ימים, הרי אין לו דיעה כלל, והי' עדיף יותר למול אותו בהיותו מבוגר יותר, כשהוא מכניס את עצמו לברית מדעתו ומרצונו? ויש לומר הביאור בזה: ענינה של ברית מילה הוא שעל ידה נוצר קשר ו"ברית" בין האדם להקב"ה, וכמ"ש (יז, יג) "והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם". קשר זה אינו בא מצד האדם, כי בהיות אדם נברא ומוגבל אי אפשר לו לפעול קשר אמיתי ונצחי עם הבורא ית'. אלא שהקב"ה הוא זה שמקשר עצמו עם כל אחד הנכנס בברית. וזהו הטעם שמצות מילה הוא דוקא לח' ימים, שכן אם הקשר והברית הי' נוצר ע"י האדם, אז היו צריכים לעשותה כשהוא בר דעת וכיו"ב, אבל מכיון שהקשר נוצר ע"י הקב"ה ולא ע"י האדם, אין טעם לחכות עד שיהי' לו דעת, אלא מיד כשאפשר - מכניסים אותו לברית ומקשרים אותו עם הקב"ה בקשר נצחי. (ע"פ לקוטי שיחות חכ"ה עמ' 86 ואילך) |