על הפסוק בפרשתנו "ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה" (ב, ב) כתב רש"י "ר' שמעון אומר, בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש, אבל הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה, ונראה כאילו כלה בו ביום".

אמרו חז"ל "לא ברא הקב"ה בעולמו דבר אחד לבטלה" (שבת עז, ב). כל דבר ודבר, וכל רגע ורגע, שברא הקב"ה, גם אם זה דבר קטן או זמן מועט ביותר, יש לזה תכלית ומטרה שלשמה בראו הקב"ה. ובמילא, גם אם האדם למד תורה עשרים ושלש שעות, חמשים ותשע דקות, ויש לו עוד דקה פנוי' ללמוד, הרי אין לו ח"ו לבטל רגע זה, באשר גם זמן מועט זה, יש לו תכלית ומטרה שלשמה בראו הקב"ה, וח"ו לגרום שבריאת זמן זה ע"י הקב"ה יהי' לבטלה.

(ע"פ לקוטי שיחות ח"ה עמ' 33 ואילך)