שינה בשבת תענוג
מתוך ספרי מעגלי החיים-שבת 050-6284-199
שינה בשבת תענוג
אמרו חכמי הקבלה: שינה בשבת תענוג, ראשי תיבות שב"ת, וכתבו לישן בשבת גם ביום,
כתבו תלמידי הרב הקדוש מהר"פ מקאריץ בשם רבם הרב הקדוש הנ"ל זצוק"ל - שבכל הנבראים יש שינה, שהכל כפי חיותו שינתו, והאדם שיש לו חיות מרובה על כל הנבראים הוא ישן ביותר כדי שיתחדש יותר כי בשינתו הוא מוסר נפשו לבאר העליון.
ולפי זה תבין, בימי החול אין לאדם חיות רק מנשמה אחת על כן די לו בשינת הלילה, מה שאין כן בשבת יש לו חיות מן שתי נשמות על כן צריך לישן בלילה וביום (ספר בני יששכר).
מספרים על האר"י ז"ל שהיה ישן ביום השבת שעתיים לקיים עונג שבת. פעם כשהיה ישן הבחין בו תלמידו שהרב ממלמל בשפתיו תוך כדי שינה, הבין שהרב מקבל דברי דברי תורה משמים. היטה אוזנו לפי של הרא"י לשמוע, ואז התעורר הרב. שאלו תלמידו: איזה חידושי תורה קבלת מהשמים בשינה? אמר לו האר"י: מה שקבלתי אי אפשר לאדם ללמוד זאת אפילו במשך 80 שנה.
מעשה ברבי חיים מוואלוזין שנכנס בשבת לבית המדרש ומצא את תלמידיו יושבים ומסיחים שיחה בטלה. אמר: "מוטב לכם לישון שנת צהרים ולקיים שב"ת - ש'ינה ב'שבת ת'ענוג.
ענה אחד התלמידים: "רבנו, ואני דורש: שב"ת - ש'יחה ב'שבת ת'ענוג. "עליך", החזיר לו רבי חיים, "אמר קרא: לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו". פירוש: שהרי " שִׂיחָה" כותבים נקודה בצד שמואל של ה שִׂ, ואילו שינה הנקודה בצד ימין של ה שׁ.
