"ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו" (מח, יב)

פסוק זה קשה, שהרי כבר בפסוק י מסופר שיוסף הגיש את בניו אל יעקב, ואם כן,כבר לא היו "עם ברכיו".

עוד קשה, מדוע פתאום השתחווה יוסף ליעקב?

עוד קשה, הרי אפרים ומנשה נולדו עוד "בטרם תבוא שנת הרעב" (מא, נ), והברכה הנוכחית היא בסוף 17 שנות שהיית יעקב במצריים, ואם כן הם כבר היו גדולים, ולא מתאים שיהיו על ברכי יוסף?

נראה שאחרי שיוסף הגיש את בניו אל יעקב, יעקב העמיד אותם בין ברכיו כדי לברכם, והעמיד את אפרים לימינו ואת מנשה לשמאלו, מפני שידע שאפרים ראוי יותר לברכה, וכפי שעוד לפני כן הקדים את אפרים למנשה (בפסוק ה). כדי לתקן את זה, יוסף הוציא  אותם מעם ברכיו של יעקב, ששם העמידם יעקב כהכנה לברכה, ויוסף העמיד אותם בסדר הנכון, כפי שאחר כך, בפסוק יח, הוא מעיר ליעקב על הסדר הנכון.

לפי זה, יוסף השתחווה ליעקב בכעין בקשת סליחה "מנומסת" מיעקב, לאחר שתיקן את "טעותו" של יעקב.

עוד אפשר לפרש את המלה "ברכיו" במשמעות של "ברכותיו", בלשון זכר, כלומר, שיוסף הוציא את הבנים לפני שיעקב יתחיל לברך אותם, וזאת כדי להעמידם בסדר הנכון.

ובכל זאת, לא הועיל ליוסף מה שתיקן את מקום עמידתם של בניו, אלא יעקב שיכל את ידיו, כדי להעדיף את אפרים.