"וּבֶאֱמֶת אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהָבִין מַהוּ טֶבַע וְהַשְׁגָּחָה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהָבִין שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד, דְּהַיְנוּ הַטֶּבַע שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ".

(ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, יז)

הנהגתו של העולם הזה היא דווקא על פי חוקי הטבע הקבועים, והמקרים יוצאי הדופן שבהם נעשו נסים גלויים כדי לשכנע את מי שבלא זה לא האמינו, כגון ביציאת מצרים או במעשה אליהו הנביא בהר הכרמל, לא היו אלא כדי לעורר אותם ולזעזעם, שמתוך זה יבואו אל האמונה ביד הא-להית המנצחת על הטבע והמתגלה אל האדם בחייו הטבעיים.

אדרבה, אמונה המבוססת רק על אותות ומופתים היא פגומה, וכדברי הרמב"ם (יסודי התורה פרק ח'): "שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי, שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף".

המאמין בבורא שחידש את העולם יש מאין ויצר את חוקי הטבע, מאמין גם ביכולתו להביא לחריגה מחוקים אלו כרצונו. אך המעלה העיקרית של המאמין מתבטאת באופן שבו הוא חי את המציאות הרגילה, החוקית. במובן מסויים כל תופעת טבע נתפסת על ידו כנס. פריחת האביב אינה פחות פלאית בעיניו מאיזו חריגה מהחוקים הרגילים של הטבע. הוא משבח כל יום את "המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית" ואיננו זקוק לנס גלוי כדי לראות ש"חֶסֶד ה' מָלְאָה הָאָרֶץ" (תהלים לג, ה), ועל כן אנו מודים כל יום "על נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת".

מי שזוכה למדרגה זו - כאשר הוא קם בבוקר ורואה את השמש זורחת - מתייחס לכך כמו למעמד הר סיני.　

הרב אברהם וולפסון, מתוך האתר: "ישיבת ההסדר ברכת משה מעלה אדומים" - www.ybm.org.il

הרב איתמר אלדר, מתוך האתר: "בית המדרש הוירטואלי - ישיבת הר עציון" - http://etzion.org.il/he/home