"וְהָיָה, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל מִצְוֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּנְתָנְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ. כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל  ה' אֱ-לֹהֶיךָ".

(דברים כח, א-ב)

אדם צעיר לאחר חתונתו יצא פעם לשוק, כדי לתור אחר עסק או מסחר כלשהו. הוא ראה חנווני מוכר אגוזים במחיר ארבעה זהובים לליטרה.

עמד אותו צעיר והרהר: הרי מחצית ממשקל האגוזים אינה אלא קליפות, נמצא שהקונה משלם בעד חצי ליטרה קליפות סך של שני זהובים. אם כן, הרי כדאי לאסוף מן האשפתות את כל קליפות האגוז ולמכרן במחיר ארבעה זהובים לליטרה. תשלום זה יהיה עבורי רווח נקי, שכן הקליפות לא תעלינה לי אף פרוטה.

אמר ועשה. הוא אסף מלאי גדול של קליפות אגוז ועמד בשוק למכור אותן. עד מהרה נקהלו סביבו הרבה עוברים ושבים והם צחקו בפה מלא על אותו צעיר המנסה להיות סוחר.

הסבירו לו האנשים: עבור התוך של האגוז, עבור הפרי, קונים גם את קליפתו, אבל מי פתי ויקנה קליפות בלבד?

על פי משל זה ניתן להבין את הפסוק בדברי הנביא (ישעיה מג, כא-כב): "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ. וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ, יַעֲקֹב". הנביא טוען בשם ה': "עַם זוּ יָצַרְתִּי" – בראתי את עם ישראל על כל צרכיו הגופניים, אך ורק למען התכלית האחת: "כדי ש"תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ", שהיא היא מטרת הבריאה.

כל הגשמיות אינה אלא אמצעי להשגת המטרה הרוחנית. והנה לבסוף: "וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ, יַעֲקֹב", נשארת עם קומץ הגשמיות בלבד, ומה תועיל קליפה ללא תוך, ללא הפרי עצמו?

כך גם אומרת לנו פרשת השבוע, אם נדע את מטרתנו כעם ה', ונדע להבחין בין הקליפה לבין הפרי, דהיינו – "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל מִצְוֹתָיו", אזי ממשיך הפסוק – "וּנְתָנְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה".

מתוך הספר: "אוצר המשלים על התורה" – הרב זאב גרינולד שליט"א