בתחילת פרשתנו מדובר אודות מצות ביכורים. ויש לבאר ההוראה ממצוה זו בעבודת האדם לקונו:

והקב"ה נכנס לכרם עם ישראל, וכמו שנאמר "באתי לגני אחותי כלה", ורואה פרי שבכרה, היינו, ילד או ילדה שנכנסו לגיל מצוות, או אחד מישראל שנתוודע מעניני התורה ומצוותיה שלא ידע עליהם עד עתה מפני סיבות שונות.

מצווה הקב"ה ואומר שיביאו "פרי" זה לביכורים. היינו, שיחנכו אותו לעניני תורה ומצוות. אמנם, לא די בזה שיתחילו לחנכו ואחר כך יעזבו אותו לנפשו, או שימסרו את חינוכו למישהו אחר, אלא "המתחיל במצווה אומרים לו גמור", שצריכים להביא את הביכורים עד לבית המקדש, היינו לגמור את חינוכו עד לתכלית השלימות.

מכך למדים עד כמה גדלה עבודה זו, שאם זכה והביא פירות הנוער לבית ה', שכרו הוא כי לשנה הבאה יזכה לקרב עוד יהודים ועוד יהודים ולהביאם לבית המקדש, עד שנזכה להביא ביכורים כפשוטו, לבית המקדש בבנינו בקרוב.