מזון רוחני טו אלול
יום ראשון ט"ו אלול - כי תבוא
טובתו של יהודי אחד נוגעת לכל ישראל בתחילת פרשתנו נאמר "והי' כי תבוא אל הארץ גו' וירשתה וישבת בה", ומפרש רש"י "מגיד שלא נתחייבו בביכורים עד שכבשו את הארץ וחילקוה". והנה, מלשון רש"י משמע "שלא נתחייבו בביכורים" עד "שכבשו את הארץ וחלקוה" לגמרי. והיינו, שאף אם היו יחידים שקבלו חלקם בארץ ישראל, מ"מ לא נתחייבו בביכורים עד שנכבשה כל הארץ, וחלקוה לכל ישראל (וראה במקור הדברים אריכות בזה). ולכאורה אינו מובן, הרי הבאת ביכורים היא להודות להשי"ת על הכניסה לארץ ישראל, ועל ההנאה מפירותי'. ואם כן, מכיון שגם קודם כבוש וחלוקת כל הארץ כבר היו לכמה יחידים חלקם בארץ, וכבר נהנו מטובת הארץ, מדוע לא נתחייבו להודות להקב"ה על הטובה שנתן להם? והביאור בזה: כל ישראל קשורים הם זה לזה. וכל זמן שנשאר יהודי אחד, יהי' מי שיהי', שאין לו חלק בארץ, חסר בטובתם והנאתם של כל שאר ישראל, וממילא אינם יכולים ליהנות ולשמוח בשלמות, כל עוד שלא קיבל אותו יהודי חלקו בארץ. ומכיון שההודאה שבהבאת ביכורים היא על שלימות הטוב, ובפרט "מקרא ביכורים" שהיא רק "בזמן שמחה" (רש"י כו, יא) לכן אי אפשר להביא ביכורים "עד שכבשו את הארץ וחילקוה". (ע"פ לקוטי שיחות ח"ט עמ' 155 ואילך) תפילה לזירוז הגאולה ולשמירה : יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ שתהא השעה הזאת, שעת רחמים, שעת רצון, שעת הקשבה, שעת האזנה, שעת קיבול תפילות, שעת ישועות גדולות לנו ולכל ישראל עמך, ותתנהג עמנו ועם כל עמך בית ישראל במידת החסד ובמידת הרחמים, ויעלו לפניך יְיָ אֱלוֹהֵינוּ כל התלאות והצער והיסורין אשר עמך בית ישראל עברו מתוקף ואורך הגלות ומאומות העולם והערב רב, ויעלו נא עד אליך כל התחינות והתפילות והבקשות אשר עמך בית ישראל התפללו על הגאולה השלמה ושמע את נאקתנו והצל נא אותנו ואת כל בני ביתנו ואת כל עמך בית ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה ומכל חבלי משיח, בין חבלי משיח רוחניים, ובין חבלי משיח גשמיים, וראה נא כי אין נביא בדורנו ולא חוזה ולא אורים ותומים ולא בית המקדש והאמת נעדרת במאוד מאוד. וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר: וצדקה וחסד ונדבה עשה נא עימנו יְיָ אֱלוֹהֵינוּ בזכות שלוש עשרה מידות רחמיך, ובעבור שמך אֶֽהְיֶה אֲשֶׁר אֶֽהְיֶה ותחיש נא את גאולתנו ברחמים וברצון. אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת. וראה נא כי עמך בית ישראל כצאן אשר אין להם רועה, ואנו בניך ככתוב בתורתך הקדושה בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ אֱלֹהֵיכֶם וכן: בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל. וזכור נא את תחינת עבדך משה רבינו עליו השלום : יִפְקֹד יְיָ אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְיָ כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה, אֲדֹנָי שִׁמְעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וְעָשָׂה וְאֶל תְּאַחַר, ותגביה קרן משיח בן דוד עבדך, ונתת מהודך עליו, ותמלוך אתה יְיָ אֱלוֹהֵינוּ במהרה על כל מעשיך ככתוב בתורתך: וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְיָ: וכן: וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד יְיָ אֶת כָּל הָאָרֶץ: עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ, לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי. שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל, וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת: וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ, קְרֹבִים אֶל יְיָ יוֹמָם וָלָיְלָה. לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלוֹהִים אֵין עוֹד: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי. |