בפרשתנו כתוב "כי יקח איש אשה" (כד, א), שמפסוק זה למדים דיני קידושין.

והנה, קידושי איש ואשה רומזים לקידושי ונישואי הקב"ה לכנסת ישראל, וכמו שפירש הבעל שם טוב המשנה הראשונה במס' קידושין "הקב"ה נקרא איש . . וישראל נקראין אשה, וז"ש האשה נקנית לבעלה, שיהיו נקראין אשתו כביכול" (כתר שם טוב בתחלתו סי' יו"ד).

ידוע ש"קדושין עושה שני פעולות. אחד מה שקנוי' לו, ואחד מה שנאסרה על אחרים" (ל' הצפע"נ על הרמב"ם הל' אישות פ"ג הט"ו, ובכ"מ). ויש לומר שכן הוא גם ב'קידושי' הקב"ה וכנסת ישראל, שיש גם בקידושין אלו שתי פעולות. א. הדביקות של ישראל וקוב"ה. ב. הפרישות וההבדלה מתאוות עולם הזה.

וכשם שבקידושי איש ואשה אי אפשר להבדיל בין שני הפעולות שבקידושין, ואי אפשר לאחד בלי השני, כמו כן הוא בקידושי הקב"ה וכנסת ישראל, שאי אפשר שתהי' הדביקות בהקב"ה בלי הפרישות וההבדלה מתאוות עוה"ז, וכמ"ש בחובת הלבבות (פתח השער לשער אהבת ה') "מן הנמנע ממנו שתתישב אהבת הבורא בלבנו עם התישב אהבת העולם בנו".

(ע"פ לקוטי שיחות חי"ט עמ' 217 ואילך)