אין אומרים תחנון.

רושם אאמו"ר [הרש"ב]: מעלת טו באב על כל טו בחודש [זמן הארת הירח במילואו],
שזהו רק השלימות בהגילוי, אבל מכל מקום היא רק בחי' מקבל [מהשמש], אבל בטו באב
האור בה בקביעות, לפי שהעליה היא לפי ערך עוצם הירידה דתשעה באב.. וזהו [שמנו חז"ל
בין מעלותיו של יום ט"ו אב שבו] "תשש כחה של חמה": עכו"ם מונים לחמה בישא, ובט"ו
תשש כו' במכל-שכן מזמן הבית שהיו נכנאים לשלמה, כ"ש לעתיד, [שנאמר:] "ונהרו אליו",
בבחי' ביטול לגמרי, ו"את רוח הטומאה אעביר כו'", ומעין זה בטו באב תשש כו'.