"צָרִיך לְדַבֵּק וּלְקָרֵב עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך כְּאִלּוּ כִּבְיָכוֹל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך נִגְלֶה וּמִתְקָרֵב אֵלָיו, אֲבָל כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך צָרִיך לְהִתְרַחֵק יוֹתֵר, הַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר, צָרִיך לֵידַע שֶׁהוּא רָחוֹק מְאד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, כִּי אִם יַחֲשׁב וִידַמֶּה בְּדַעְתּוֹ שֶׁכְּבָר נִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְיוֹדֵעַ בִּידִעוֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, זֶה סִימָן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם, כִּי אִם הָיָה יוֹדֵעַ קְצָת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רָחוֹק מְאד מִמֶּנּוּ... וְזֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְדַבֵּר וּלְהַסְבִּיר זאת כִּי גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא אֵין שִׁעוּר".

(ליקוטי מוהר"ן, חלק א, תורה סג)

אמונה מוחלטת מתקרבת למצב של חוסר ידיעה מוחלט. אחרת, אם האדם יבין את מה שלא ניתן להבין, המושג האלוקי יהיה אנושי. ידיעה זו מכוננת תביעה להתקדמות מתמדת. אין בנמצא הבנה חד פעמית שלאחריה אתה יכול לחוש נינוח כיוון שהגשמת את מטרתך. הקב"ה תמיד נשאר נסתר ובלתי מושג.

תפיסת היחסיות והסופיות של החיים אל מול האינסוף האלוקי, מביאה לכך שהאדם מבין את מוגבלותו, את יחסיותו, ואז כל השקפתו נעשית רכה, עמוקה וסבלנית יותר, הן כלפי עצמו והן כלפי סביבתו.