דברים לבין המצרים ותשעה באב:

עניין כללי על פי חב"ד ללמוד בבין המצרים ובתשעה באב דברים שקשורים לבניין בית מקדשנו העתידי, - מקדש שלישי.

מקדש שלישי נאמר בו בחציית ים סוף "מקדש השם כוננו ידך", והוא מסירה שלנו שמה שיכול להיבנות בידי אדם יכול להיחרב בידי אדם כמו שנחרבו בית א' ובית ב', אך מה שיבנה בידי שמיים לא יחרב עוד לעולם אלה יתקיים לנצח, לעד לתמיד לעולמים לאין סוף זמן ועתיד.

וכן כהבטחת משיח בן אפריים במדרש שכול הנשמות שעלו במחשבה להיברא יגאלו החל מדור ראשון של אדם וחווה כול הדורות גם של העבר ולא רק של העתיד יזכו לבית מקדש שלהם ולעבודת השם המתאימה להם בבית המקדש כפי דרכם ועניינם, - וככה ינוחמו כול הדורות מהמועקה הזאת שמביא הדיבור הזה בחז"ל כול דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו כי בחינת משיח בן אפריים יביא לכול דורות העבר שבימיהם לא נבנה בית מקדש נחמה נצחית.

וככה יהיה ששום דור פרטי לא יתגאה על שאר הדורות שבימיו דווקא נבנה בית המקדש ולא בימי דורות אחרים, כי כול הדורות יהיו שותפים בבניין זה המקדש ללא שום אפליה.

כי החומר שממנו נבנה המקדש הזה הוא אבן הסנפריון או מה שקראו לו במקום אחר ספיר והוא בטעות שיבוש חדשני השפה של הדורות האחרונים האבן שנקראת בדורנו יהלום מה שקוראים בלשון לעז האנגלית DIAMOND, וההרכב הכימי של החומר הזה הוא על טהרת הפחמנים והוא היה החומר שממנו נחצבו לוחות הברית של התורה.

והפחמנים לבניין בית המקדש יילקחו מהפחמנים היוצאים מהבל הפה של כול הצדיקים בכול הדורות מאדם וחווה שעוסקים ועסקו ושיעסקו בתורה תפלה ברכות מצוות מילי גמילות חסדים ומעשים טובים וכול מילי דקדושה כלומר כללות ה"אכף לעמל פיהו".

ובהבל פה הזה יש פחמימות דקות מחוברות לחמצן שמהם אפשר אם מתיכים אותם ומפרקים מהם את החמצנים ליצור יהלום כלומר ספיר.

והאנרגיה להתכה הזאת הוא אש האהבת חינם כי כשמתעורר ליבו וגופו של אדם לאהבה בטבעיות עולה חום גופו ומפזר באוויר העולם חום יתר וכאשר המקור של החום היתר הזה המשתחרר מהאדם הוא אהבת חינם לשם לתורה או לישראל הוא הופך להקדש לשם בניית מקדש שלישי כמוזכר בבבא קמא דף ס' עמוד ב' "ואני עתיד לבנותה באש, שנאמר: ואני אהיה לה - חומת אש סביב", לכן עיקר עבודת בניין המקדש השלישי הוא על ידי עסק תורה ואהבת חינם וכול דור מאדם וחווה שעסקו בכך כאילו נבנה בית המקדש בימיהם ולעתיד לבוא לא רק כאילו אלה ממש, וגם הדורות העתידיים מאוד שאחרי נקודת הזמן הספציפית של ירידת המשוכלל מהשמיים ימשיכו לשכלל על ידי ה"אכף לעמל פיהו" שלהם והאהבת חינם שלהם את המקדש הזה כי הוא לא יפסיק להשתכלל ולהשתכלל לנצח זמן.

לכן תשעה באב וכול תשעת הימים הטעונים אבלות קשה יוצאים בחודשו של יששכר שהוא על בחינת לימוד תורה בחינת ויששכר באוהליך – לומד תורה.

לכן באמת שום דור או תקופה מסויימת בתולדות העולם לא יהיה לה סיבה להתגאות על חברתה שבימיה נעשה העניין העצום והגדול הזה כי העת והזמן לזה לא תלויים כלל בזכותו של איזה דור או באי זכותו של דור זולתו אלה זהו קץ שקצוב מראש עוד לפני בריאת העולם על ידי השם, וזה תראה בפלפולים ארוכים במסכת סנהדרין דפים צ"ז – ק"א ועיין שם בפנים והבן.

והכוח שימשוך את כול הפחמנים האלו מאווירו של כול העולם מכול כדור הארץ, מכול האטמוספרה של כדור הארץ אל המקום המיועד לה להשתכלל שם מן השמים כלומר מן האטמוספרה הוא המאסה הכבידתית – כוח הכבידה של כול היקום כולו שיתמרכז אל המקום המיועד לו מקום מקדשנו וימשוך אליו את כול הפחמימות האלו.

כי יקום גימטרייה מילוי הוי"ה אדנות תרע"א מ"ה העולה 716 – יקום עם מם גבוהה העולה 600 והוא ימורכז למקום מקדשנו על ידי עבודת הפך האסטרולוגיה כי העכו"ם הזה אסטרולוגיה הוא כיצד הכוכבים שולטים באדם ובאמת ישראל הם למעלה מהמזל ובהמזל ויכולים על ידי העבודה שבנפש המתאימה להטיל מקומת אדם שלהם לקומת עולם החלל החיצון עצמו את שינויו ולהעלות רצון אצל מסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו לסדר אותם כך שמרכזם ואמצעיתם וכוח המשיכה של הכבידה הזו ימוצע וימורכז למקום מקדשנו – כי בית עולמים כול חללו של העולם יהיה שותף בהקמתו כי ממנו תהיה בקרה לאלוקינו על כול חללו של כול העולם.

לכן תשעת הימים תשעה באב מסודרים במזלו של יששכר, שכן הוא קרוי "יודעי בינה לעיתים" והעיתים ותבניתם מוכתבים על ידי גרמי השמיים.

וצורת הבית המדויקת גם היא על פי סידור הכוכבים המדויק של אסטרופיסיקה של חישובי כוחות משיכה של כוכבים על פי מרחקם היחסי מאיתנו וגודלם והזויות שבין ווקטורי המשיכה הכבידתיים האלו כך שכול חללו של העולם כולו יהיה בתאום מוחלט לצורת בית המקדש.