"וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק". (פרשת בלק פרק כב פסוק ז)

לכאורה מדוע שלח בלק את זקני מואב וזקני מדיין למשלחת אל בלעם. הרי למדנו שהזקנים שאינם תלמידי חכמים דעתן מיטרפת עליהן בזמן שהם נהיים זקנים כמו שכתוב במשנה האחרונה המסיימת של מסכת קינים: "רבי שמעון בן עקשיא אומר, זקני עם הארץ, כל זמן שמזקינין, דעתן מטרפת עליהן, שנאמר: "מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח" אבל זקני תורה אינן כן, אלא כל זמן שמזקינין, דעתן מתישבת עליהן, שנאמר "בישישים חכמה וארך ימים תבונה". האם אולי יש הבדל בין זקני עם הארץ לבין זקני אומות העולם? ואולי הכלל לא חל על זקני הגויים?  ואולם שמסתכלים בתרגום ירושלמי במקום :"וַאֲזָלוּ חַכִּימֵי מוֹאֲבָאֵי וְחַכִּימֵי מִדְיָנָאֵי וְאִגְרִין חֲתִימִין בִּידֵיהוֹן וְאָתוּ לְוַת בִּלְעָם וּמַלִילוּ עִמֵיהּ פִּתְגָמֵי דְבָלָק"  התרגום מתרגם על הזקנים את ההגדרה חכמים. ואולי אפשר לומר  שבלק אכן הוא לא שלח זקנים אלא אנשים חכמים.

נכתב והתחדש בס"ד תמוז תשע"ו  ע"י יונתן שטנצל [email protected]