אמרו חז"ל "שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל . . וג' מתנות טובות ניתנו על ידם . . באר בזכות מרים, עמוד ענן בזכות אהרן מן בזכות משה. מתה מרים נסתלק הבאר" כנלמד מהאמור בפרשתנו (כ, א-ב) "ותמת שם מרים . . ולא הי' מים לעדה", ומכל מקום "חזרה בזכות שניהן" - משה ואהרן, וכאשר נסתלק גם אהרן ועמו ענני הכבוד – "חזרו שניהם – הבאר וענני הכבוד - בזכות משה" (תענית ט, א).

אהרן הייתה דרכו "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (אבות א, יב), שלא הי' מביט על מעשי היהודי כי אם על נשמתו האלוקית ואוהבו ללא כל חילוק בין גדול לקטן, ועל כן הגיע בזכותו "ענני הכבוד" – כח המסירת נפש שהוא בכל ישראל בשווה.

ומרים היא פועה (סוטה יא, ב) שהתמסרה לגידול הקטנים במצרים, שרומז על אלו המצויים במדריגה　 נמוכה, ושמה מרים נקרא "על שם המרור" (ילקוט שמעוני רמז קסב) – לפי שהייתה בזמן קושי הגלות שאז המצב הרוחני הוא נמוך ונחות, ובזכותה ניתנה באר המים שרומזים על ירידת התורה למדריגות התחתונות ביותר (עיין ביאור הדברים באורך במקור הדברים).

בפרשתנו נאמר "ונחשב לכם תרומתכם גו'" (יח, כז). ומכתוב זה למדים דין מיוחד, שידיעת ומחשבת האדם יכולה לפעול על דבר שמחוץ ממנו. וכמו שכתב הרמב"ם "הפריש תרומה במחשבתו, ולא הוציא בשפתיו כלום, הרי זו תרומה, שנאמר, ונחשב לכם תרומתכם, במחשבה בלבד תהי' תרומה" (הל' תרומות פ"ד הט"ז).

הן בצד הלא טוב, עד כמה צריכים להיות זהיר ממחשבה בלתי טובה, כי נוסף על חומר הדבר מצד עצמו הרי זה מזיק גם לעולם סביבו (ראה זכרי' ז, י. ח, יז).

ועל ידי שחושבים רק טוב על זולתו, הרי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה (קידושין מ, א), והיינו, שהקב"ה יביא שהמחשבה טובה על הזולת תפעול במעשה בפועל, ותגלה בו, מבלי הבט על המצב שבו הוא נמצא, את הטוב שבו, שיבוא לפועל טוב בחיי היום יום בקיום התורה ומצותי'.

(ע"פ לקוטי שיחות חל"ח עמ' 63 ואילך)