"ויחל נח איש האדמה ויטע כרם"

סופי תיבות הפסוק "חלש העם". לכאורה הישועה לה זכו נח ובניו (שהיו היחידים בעולם, בבחינת העם) היתה אמורה לחזק אותם לעבוד את ה' יתברך ביתר שאת וביתר עוז, אך טבע האדם להעדיף את המנוחה והרגיעה.

דבר-אחר, נח האב, מעשי-בניו הם (לפי הבעש"ט) ראי לזכות-מחשבותיו, כמו-כן מעשי-האשה הם לפי אמרי-ומוצא-פי בעלה (ע"פ הבעש"ט והרב ארוש שליט"א) ... לכן חלישות העם בקיום תו"מ נובעת בשורשה ממעשי הצדיק (כאן, נח) ובבית - ממחשבות / דיבור ומעשי הבעל הנשקפים לעיניו דרך הצורם ומציק לו בהתנהגות אשתו ובניו  

תפלה לקיום התורה

רבונו של עולם, אב רחמן ומלך האוהב את ברואיו, חנני מאתך הכח והרצון, האמת והאמונה השלמה, שאפס זולתך ושכל עניינך רק להיטיב עמדי בכל עת והכל שעה! זכני על ידי זה לעמוד בהצלחה בכל ה"נסיונות" על-ידי שתמלאני בשמחה ובביטחון שלמים בך! זכני לזכור שרק אתה לצידי, ושהינך תמיד בעדי! זכני לגבור על היצר שמסית לכפור בטובה ולשכוח אותה ואותך ולמעט את עוצמת השגחתך והטבתך האין סופית, התמידית והכל כך רב גונית ונפלאה עמדי.

אנא, קדשני בקדושת ארץ ישראל וטהר לבי לעבודתך התמה! זכני לביטול מוחלט לרצונך ועל ידי זה עשה שאכלל בשלמות בשמחתך!ואעבוד אותך בשמחה ובחשק רב, בתודה ובהודאה– בכל המעת לעת. זכני להאיר באשתי את אור האמונה על ידי שאכבדה ואשמחה ולא אוציא מפי אפילו לא מילה אחת של מוסר או חס ושלום הערה. אנא, זכני ל"קשוט עצמך תחילה" ורק אחרי שאקיים בעצמי, זכני לזרז בכך גם את עמך! הצילני מהרצון לדחוק את השעה, וברכני באריכות אפיים על ידי האמונה, שככה – איך שאתה מנהיג ומכוון זה הכי טוב והכי מושלם! זכני לבוא לתפלה בזמן ולא להצטרך להשלמות כלל! זכני לדייק באמירת התיבות ותהיה "התפלה לא-לחיי". זכני למתיקות התפלה והתורה וההתבודדות ומהידיעה שעושה רצונך! הסר מלבי כל תאווה, והדריכני והאר לי את דרכי התשובה. שמח את אשתי אתה והחדר בליבה תשוקה ואהבה ומשיכה והערצה לאשהּ, ותן בלבי לחוש כל אלה כלפיך בלבד, ועל ידי זה נקני מכל תאווה ויראה נפולה או חס ושלום רעה, והעירני בזמן ודאג שאקום מיד בחשק רב, בחיוך ובהכרת טובה!