מה לא עשינו, איפה טעינו?
בפרשתנו אנו נתקלים במאורע מזעזע. רוב-רובה של אוכלוסיית העולם נכחדת במבול, ורק נח ומשפחתו ומעט חיות ובהמות נשארים בחיים. נח בונה תיבה ובה הם נמצאים עד שנגמר המבול.
צריך להבין מה היתה המטרה במבול, ומה הייתה הכוונה בהשארת נח ומשפחתו בחיים. צריך להבין גם מדוע השמדת העולם נעשית בצורה כזאת. הרי בורא העולם הוא כל יכול, ויכל להשמיד את כל מי שרצה כהרף עין, מדוע היה צורך בשנה שלימה?
"בשעה שברא ה' את אדם הראשון... אמר לו: ראה, מעשיי כמה נאים ומשובחים הם. וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי. שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך" (מדרש קהלת ט').
האדם הוא נזר הבריאה ותכליתה. כל בריאת העולם הייתה בשביל האדם, והאדם הצטווה לשמור על העולם. ה' שם את האדם בגן עדן "לעובדה ולשומרה" - על האדם להיות אחראי על מצבו של העולם. מצבו הפיזי, ומצבו הרוחני.
דור המבול היה דור מושחת מאוד. לאחר שאדם הראשון חטא ונזרק מגן עדן, תחושת המחוייבות של האדם כלפי העולם נעלמה. האדם נהייה אגואיסט והתחיל לעשות דברים המועילים לו בלבד. בני האדם חדלו מלחשוב על טובת הכלל, והחלה השחתת מידות. וכשהאדם נהייה משוחת, הדבר משפיע גם על הבהמות והחיות: "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ" - כל בשר. כל היצורים החיים בעולם השחיתו את דרכם.
העולם אינו יכול להתנהל בלי מנהיג, ובוודאי שלא עם מנהיג מושחת. נוצר מצב שצריך "לנער" את בני האדם. חובה לטלטל אותם טלטלה עזה ולהזכיר להם מה תפקידם. רבונו של עולם עושה צעד קשה. צעד שהבטיח שלא יחזור שוב לעולם. בורא עולם מוחק את כל היצורים החיים: "כל אשר בארץ - יגוע".
ה' משמיד את כל אוכלוסיית העולם, ומשאיר את נח ומשפחתו עם 7 זוגות מכל בהמ טהורה, וזוג מכל בהמה טמאה. נח ובניו היו מעט מאוד אנשים, שהוטל עליהם לפרנס ולדאוג לכל מיני בעלי החיים. מתואר במדרש שנח כמעט ולא יישן בזמן בו שהה בתיבה, וכשיצא מהתיבה היה חולה. העומס היה רב והמטלות היו קשות מנשוא.
אבל נח ומשפחתו למדו מסר חשוב בתיבה:
הם למדו שהם אחראים על בעלי החיים. הם למדו שהם אחראים על העולם. הם הבינו שעיני העולם נשואות אליהם.
הם הבינו מה רוב כוח של האדם, ומה גדולה האחריות שלו לבריאה.
אנחנו - אלפי שנים אחרי, קוראים את הפרשייה המופלאה הזו. כל אחד ואחת מאיתנו צריכים לחשוב: האם אני מועיל לעולם? האם אני משרת את המטרה בעבורה נשמתי ירדה לכאן? האם קיומי מוצדק, או שמא מיותר חס ושלום?
אם כל אחת ואחד מאיתנו יחשבו על זה, אם נסיק את המסקנות הנכונות מהדברים - נזכה לעולם טוב הרבה יותר.
שבת שלום!