ביאור יצחק שמואלריגייו (יש"ר)

ביאור יש"ר (רבי יצחק שמואלריגייו) לתורה

שנה טוב וחורף מבורך לכל מכותבי.

לאחר התלבטויות בין המלבי"םלאחרים, החלטתי ללמוד השנה את ביאורו של רבי יצחק שמואל ריגייו לתורה. כמה מיליםעל יש"ר מהויקיפדיה: יצחק שמואל ריג'ייו (יש"ר מגוריציה[בכתיב ישן: מגוריציאה], 1784 - 1855), רב, פילוסוף, חוקר יהדות, פרשןמקרא וסופר. היה מראשי תנועת חכמתישראל. יצחקשמואל רג'יו נולד בגוריציה שבאיטליה לאביו אברהם חי רג'יו. את עיקרהשכלתו רכש לבד, בסיוע אביו, שהיה תלמיד חכם וכיהן כרבה של גוריציה. מלבד בקיאותובתנ"ך ובתלמוד, היה בעל ידע בשפות ובמדעים. שלט בצרפתית, גרמנית לטינית ושפותשמיות.

 לביאור יש"ר לספר שמות לחץ כאן

בראשית

בראשית א,א: את השמים ואת הארץ: מדוע לאלכתוב 'ברא את העולם'? יש"ר: "כי ב'שמים' שזכר כאן כוללכל מציאות העולם העליון, וה'ארץ' כולל כל מציאות עולם התחתון".

א,ב: תהו ובהו: מה זה תהו ובוהו?יש"ר: "מלת 'תהו' על המקומות שאינן לא לעזר ולא להועיל ליישובהעולם... ומלת 'בהו' על מציאות הפרטים כולם הצריכים להשלמת הארץ אך הם מעורבביםואין דבר על מקומו".

א,ה: יום אחד: מדוע לא 'ראשון'?יש"ר: "לפי שאין ראשון בלי שני, ועדיין לא נעשה השני".

א,כו: כדמותנו: במה ידמה לנו?יש"ר: "שידמה בדרכיו ובמנהגיו לדרכי ה' ב"ה".

א,כח: ויברך אותם אלוהים: במה ברכם?יש"ר: "תוספת אור דעה והשכל, שעל ידו יזכה האדם לרוחהקודש ולכל המתנות הנפלאות, כי היה בדעת הבורא שיהיו כל בני אדם מושפעים משפעאלוהי להיותם מבחר יצורי מטה".

ג,ז: ותפקחנה עיני שניהם: מה התחדשבעיני אדם וחוה? יש"ר: "החלו התאוות הגופניות להתגבר עליהם,והמשיכו השכל והבינה אחריהן לשרת (אולי צ"ל: לשרש) אותם, ומן העת ההיאנולד בטבע כל בני אדם תכונה שהציורים הרעים יתגברו על הטובים".

ג,כב: היה כאחד ממנו ... וחי לעולם: מהרע בזה שאדם יחיה לעולם? יש"ר: "אם יאכל גם מעץ החיים ויקנה עלידו חיים תמידים, יקלקל מעשיו יותר, כי אורך ימים יחזיקו ידי רשעים וישחיתוכהנה וכהנה, ויהיה זה נגד הכוונה העליונה שגזרה מוות לאדם לטובתו. גם אינוראוי עוד לישב בגן עדן בשלווה, אלא צריך שיעמול ויטרח כל ימיו וימצאוהו צרותרבות ורעות, כדי שעל ידן יכנע לבו וישוב אל ה' וירחמהו, לכן גרשו מגןעדן".

ה,כו: ויקרא את שמו אנוש: במה זכה דווקאאנוש שהמין האנושי מכונה בשמו? יש"ר: "ונקרא כן האדםבבחינת היותו תמיד איש מכאובות (כגון פצוע אנוש) נגוע ומוכה אלוהים ומעונה".

ה,ה: ויהיו כל ימי ...: מדוע חיו כלכך הרבה שנים? יש"ר: "והיה זה חסד ה' על המין האנושי להאריך להםהעונש שקצב לאדם בעבור חטאו, אולי ישובו בתשובה".

 ה,כב: ויתהלך נוח: מדוע לא 'הלך'?יש"ר: "'מתהלך' אינו מכוון למקום ידוע, רק לטייל פעם כה ופעם כה ... וכךהוא בהליכת מחשבת הלב, ... וזוהי ההתהלכות את ה' או לפני ה' הנזכרת אצלהצדיקים, שכל כך אוהבים את ה' שהיו שמחים תמיד לחשוב ביראת ה' ... וכן חנוך שםכל חשקו באהבת ה' והתעסק בבחינת דרכיו ומעשי ידיו".

נוח

ו,ט: צדיק תמים: מדוע שני הכינוייםהאלה? יש"ר: "צדיק במעשיו, תמים בליבו, והם שניעניינים". אפשר להיות צדיק במעשים אך לא בלב, ולהיפך, לכן יש מעלה בשתיהתכונות שבאות כאחד באדם אחד.

ו,יז: הנני מביא את המבול: מדוע לא 'מורידאת המבול'? יש"ר: "לפי שמי המבול קצתם ירדו מלמעלה וקצתם עלו מןהתהום הנזכר להלן (ז,יא: "נבקעו כל מעינות תהום רבה ואורבות השמיםנפתחו"; המים באו גם מהתהום וגם ומהשמים)", ולכן לא ירדו בלבד, והמינוחהמתאים 'מביא'.

ח,א: ויזכור אלוהים את נוח: וכי יששכחה אצל אלוהים? יש"ר: "לשון זכירה אצל הבורא יורה תמיד על יוםהגמול ... אז נגלה לעין כל שה' זוכר להשיב לכל איש כגמולו". גם אצל נוחה' גומל עמו טוב אחרי ימי המבול.

ח,ג: וישובו המים: לאן שבו המים?יש"ר: "מהארץ אל התהום כאשר בראשונה". ראה ביאור היש"רלעיל ו,יז. אי"ם ביאר אחרת: המים הלכו 'הלוך ושוב' ויצרו בגלים של ה"הלךושוב" את הצנירים הידועים היום כתופעה שנוצרה מהים התטיס.

ח,כב: עוד כל ימי הארץ: למה הכוונה?יש"ר: "להוציא הימים הבאים אחרי כן (אחרי העולם הזה, בעולםשיבוא), כי אז ינהגו מנהגים אחרים (של עונות השנה) וה' יחדש את עולמו ויעשה אותותלטובה". הנה עוד אישור לדברי הספורנו כאן על שינוי מנהגי העולם לעתיד לבוא.

ט,כה: ויאמר ארור כנען: מדוע קוללכנען, בנו של חם, כאשר חם הוא זה שחטא? יש"ר: "לפי שה' ברכו (את חם)כשיצא מן התיבה, כדכתיב 'ויברך אלוהים את נוח ואת בניו', אבל קלל את כנעןלפי שראה בנבואה שזרע כנען לא ייטיבו מעשיהם לעולם, אלא ירשיעו דור דורוילכו מדחי אל דחי, עד שיתחייבו כלייה ... לכן הרשה (ה' את נוח לאררם מארתעולם". אקטואליה: אין תקנה לערבים, הכנענים של היום, ואל לנו לצפות לשוםפתרון שלום עמהם.

יא,א: ויהי כל הארץ שפה אחת ודבריםאחדים: מה הכוונה ב'דברים אחדים'? יש"ר: "דרכיו ודקדוקיוותנועותיו וסידור הדברים בהקדמת המאוחר ואיחור המוקדם כפי השתנות הארצות (כלומר מנהגיוסגנון הדיבור). וכאן אמר הכתוב שגם בדרכי הלשון לא היה שינוי ביניהם, אלא אףהדברים היו אחדים (כלומר אחידים). מעניין.

יא,לא: ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצהכנען: מדוע דווקא לארץ כנען? יש"ר: "מן הנבואה שאמר נוח לבניו'ויהי כנען עבד למו', הבין אברם ששם (בארץ כנען) יהיה גדולה לו ולזרעו, מאחרשבני כנען עתידים להיות עבדים לבני שם". אברם דאג שאביו תרח ילך לכנעןמהטעם הנזכר, אלא שאביו התעכב ומת בחרן, וכאשר ציווה ה' את אברם 'לך לך מארצך ..אל הארץ אשר אראך" מיד הבין שהכוונה לארץ כנען.

לך לך

יב,א: ויאמר ה' אל אברם, לך לך: לשם מהבחר דווקא באברם? יש"ר: "בחר באברהם אבינו ובזרעו אחריו להיות להםלאלוהים לעדי עד, אבל טרם כרות עמו הברית הזאת רצה לנסותו בניסיונות הרבה ...וכאשר עמד בכולן והיה לבבו שלם עם ה' אלוהיו, אז נשבע לו ה' שזרעו יהיה לו סגולהמכל העמים .... (ואז) ידעו כולם כי צדיק ה', ושמעשיו (של אברם) גרמו לו כלהכבוד הזה, וזוהי כוונת הסיפורים האלה בפרשיות הבאות".

יב,ד: ואברם בן חמש שנים ושבעים שנהבצאתו מחרן: מדוע חשוב לציין את גילו של אברם? יש"ר: "כדי שלאנחשוב שהלך אברם מחרן בעבור כי כבר מת תרח אביו, אבל אם היה חי לא היה עוזבאותו". ידוע שתרח מת בגיל 205 והוליד את אברם בהיותו בן 70, כלומר חרן מת 60שנה אחרי עזיבת אברם.

יב,ו: עד מקום שכם: מדוע כתוב 'מקום'ולא סתם עד 'שכם'? יש"ר: "לא נולד עדיין שכם בן חמור שעל שמו נקראתהעיר, רק משה כתב השם שהיה לה בימיו".

יד,ג: עמק השידים, הוא ים המלח: מדוע שנישמות למקום? יש"ר: "העמק עצמו נעשה אחר כך ים בהפיכת הכיכר,והוא הנקרא 'ים המלח'". התורה נכתבה אחרי הרבה שנים מהאירוע עצמו, ובעתהכתיבה המקום נקרא 'ים המלח'.

טו,א: אל תירא אברם: מדוע התייראאברם שנחשב דווקא עכשיו לגיבור בין-לאומי? יש"ר: "יש לדעת כי ה'נותן לפעמים בנפש בחיריו כוח גדול לעשות מעשים נפלאים נגד שיקול הדעת, ובהיותםמלובשים בכוח העליון הזה לא ייראו ולא יפחדו וגוברים על כל מונע ... אולם לעיתותאחרות מונע ה' הכוח הזה מן הקדושים האלה כדי לנסותם ולהוציא יראת ה' שבנפשם מןהכוח אל הפועל, ואז יפעלו הגדולים האלה ככל שאר בני אדם, דואגים איך יפול דברומכינים הכנות טבעיות להצליח בהן ... וכזה קרה עתה לאברם ... ולכן היה דואג פןיבואו אויביו עליו גדרך כל בני אדם הדואגים על העתיד ... והבטיחו ה' שלא ייראעוד".

טו,ח: במה אדע כי אירשנה: האם אברםפקפק בדברי ה'? יש"ר: "(לא) חשש פן יהיה בירושת הארץ תנאי המעשיםשיעשה הוא או בניו, ופן יגרום חטאו או חטא זרעו למנעה מהם, או שמא יעשו הכנעניםיושבי הארץ תשובה".

טז,ב: אולי איבנה: מהו לשון 'איבנה'?יש"ר: "מגזרת 'בן', אלא שגם מלת 'בן' נגזרת מלשון 'בנין', כי כלמי שיש לו בנים נקרא בנוי".

יז,טו: לא תקרא את שמה שרי: מדוע לא'שרי'? יש"ר: "דמשמע שרה לי ולא לאחרים, כי שרה סתם יהיהשצה, שתהיה שרה וגברת להמון גויים רבים".

וירא

יט,א: ויבואו שניהמלאכים סדומה בערב: מדוע האנשים שבאו לבקר את אברהם קרויים כאן 'מלאכים'?יש"ר: "מפני שלא עשו מעשה אנשים בביאתם לסדום, אלא הלכו מהלך רב(מאלוני ממרא בקרית ארבע עד סדום) בזמן מועט (מהצהרים עד הערב) ... ועשו זה בכוונהכדי ליכנס לעיר בערב דווקא, לראות אם יהיה איש שיאסוף אותם הביתה ללון שם".עצם הפלא שבהליכה המהירה הופכת אותם לאנשי פלא, מלאכים. כאשר היו אצל אברהם התנהגוככל האדם, שתו ואכלו.

יט,טז: ויתמהמה: מדוע התמהמהלוט? יש"ר: "שהוצרך להתעכב בעיר לדבר על לב חתניו להצילם ...ולכן כתוב 'ויתמהמה' ולא 'ויאחר', להעיד שלא היה אשם על עכבתו. אולם אשתו מרשעתהייתה ככל אנשי סדום ... ולזה לא אמר 'ויתמהמהו' ... להודיע שהוא לבדו התעכבנגד רצונו, אבל אשתו ובנותיו היו חפצות להישאר שם והיו מסבבות סיבות שלא לצאת,כי לא האמינו בדברי ה', ורק בזכותו של לוט ניצולו".

יט,יז: אל תביט אחריך: מדועלא להביט? יש"ר: "ה' לבדו (אף לא המלאכים) בוחן כליות ולב ... כי מישיעשה מעשה זה (עזיבת העיר סדום) מחוסר אמונתו, יילכד גם הוא בעוון אנשי סדוםשאינם מאמינים בה', אולם ה' ידע כי לוט מאמין בדבר, וסבב ציווי זה כדי שתמותאשתו בעברה על דברי המלאך (שלא להביט לאחור), ותקח כפליים (מוות) ככלחטואתיה". לה' חשבונות משלו בציווייו לנו.

כ,ב: אחותי היא, וישלחאבימלך מלך גרר: מדוע לקח אבימלך את שרה? יש"ר: "בלקיחתה לא נזכרדבר מיופיה כמו שזכר בלקיחת פרעה, לפי שאבימלך לא לקחה רק בעבור ששמע שהיא אחותאברהם להתחתן בו מפני מעלתו". אבימלך בסך הכל חיפש אישה עם 'ייחוס'.

כב,א: והאלוהים ניסה אתאברהם: מדוע ה' ניסה את אברהם? יש"ר: "ה' מנסה לפעמים אתהצדיקים, (א) אם לאמץ את לבבם בדרכי היראה ועבודת האל, (ב) אם להוציאציורי החכמה שבנפש הצדיק מן הכוח אל הפועל כדי להרבות שכרם, (ג) אם להראותלכל באי עולם תפארת הצדיקים העומדים בניסיון". לה' חשבונות משלובניסיונות שמעמיד אותנו בהם.

כב,יט: וישב אברהם בבארשבע: לשם מה התורה מציינת היכן ישב אברהם? יש"ר: "להשליםעניין באר שבע (ויטע אשל בבאר שבע", כא,לג, ושם החליט לגור), ואחר כךיספר שבא לחברון לקבור את שרה, אף על פי שזה היה קודם ביאתו לבאר שבע, כמו שנפרש(לקמן כג,ב)". ומה פירש שם? "שרה, לפי שלא ידעה היכן הלך אברהם עם יצחקבנו, כי הוא לא הגיד לה דבר (אלא השכים והלך), הלכה לחברון לשאול שם על אודות בנה,ומתה שם, ואברהם בשמעו זאת בא לחברון (ואחר כך המשיך לבאר שבע 'וישב אברהם בבארשבע')". אני מציע לכם לראות את פירוש אי"ם בנושא זה, פירוש שונה בתכלית.

חיי שרה

כד,א: וה' ברך את אברהםבכל: מהי הברכה המעולה, המכונה 'בכל'? יש"ר: "אורך ימים,ועושר וכבוד, ובנים מכל חמדת האדם, ונתקיים בו מה שכתב האל 'ואברכך'".לסיכום, מהי הברכה? אורך ימים, עושר, כבוד, בנים.

כד,ז: הוא ישלח מלאכולפניך: מי הוא אותו 'מלאך'? יש"ר: "לשון תפילה, שישלחעזרו מקודש באופן שתתרצה האישה ללכת אחריך. והנה כל המתפלל בוטח בה' שימלאשאלתו". קרי: תפילה היא מלאך ה'.

כד,ס: אַת היי לאלפירבבה: מדוע המילה 'אַת', מספיק 'היי'? יש"ר: "נברך אותך, שאתוזרעך תקבלו אותה הבטחה (שניתנה לאברהם), וממך ייצא אותו הזרע, ולא מאישה אחרת".

כה,יא: ויברך אלוהים אתיצחק בנו: מדוע אברהם לא ברך את בנו, כפי שעשו יצחק, יעקב ומשה סמוךלמיתתם? יש"ר: "לפי שכבר גילה לו (לאברהם) ה' שיצחק יהיה היורש אתהיעודים וההבטחות שנאמרו על זרעו ... ולזה אמר כאן שהאלוהים ברך את יצחק,כלומר שקיים בו את ברכת אברהם ובחר בו ובזרעו, כמו שהבטיח קודם לכן ('כי ביצחקיקרא לך זרע', ו'את בריתי אקים את יצחק')".

תולדות

כה,כא: ויעתר יצחק לה, לנוכח אשתו: מדוע התאמץיצחק בתפילתו עבור רבקה שהרי ה' הבטיח לו שיקים את בריתו עם זרעו? יש"ר:"היה ירא שמא יוליד מאישה אחרת, ורבקה תישאר עקרה". פשוט, דאג לאשתו.

כו,יד: ויקנאו אותו פלישתים: מדוע לא"ויקנאו בו"? יש"ר: "כשהמקנא יבקש להרע למי שמתקנא בו ויגמלהורעה חינם, אז הניחו כתבי הקודש אחריה מלת את".

כו,יח: ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להןאביו: מדוע לא שמות חדשים? יש"ר: "כדי שלא יוכל אדם לערער עליהם".אדם התקרא בשם אבותיו – מוגן.

כו,כב: ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא רבועליה: מדוע לא רבו על הבאר השלישית? יש"ר: "לפי שנתרחק ממרעיתם".איך עושים שלום – מתרחקים.

כו,כט: וכאשר עשינו עמך רק טוב: מה הטוב שעשהאבימלך ליצחק? יש"ר: "במה שאמרתי לך, לך מעמנו, כי כוונתי הייתה להטיבעמך ולשלחך בשלום כדי שלא יפגעו בך אנשי הארץ המקנאים". גם הרחקה וסילוק –נחשבת לפעמים לטובה.

כז,ד: בעבור תברכך נפשי: האם יצחק התכוון לברךאת עשו דווקא? יש"ר: "היה בדעתו לברך אותו (את עשו) בברכת אברהם לנחולאת הארץ ולהיותו הוא בעל הברית לאלוהים כי הוא הבכור ... וחשב שאם ייטב בעיני הלבחור בעשו יסכים על ידו ויקיים בו הבטחותיו ... כי עיקר הברכות מפי ה תבואנה והואלבדו המברך האמיתי ... אף כאן ברכת יצחק לא הייתה כי אם תפילה ל ה שיסכים על ידווישפיע עליו ברכתו אם חפץ בו ה, ואם לאו – הטוב בעיניו יעשה". יש כאן מעיןניסוי ותהייה של יצחק, ש ה יבחר בעצמו למי מגיעה הברכה, לכן לא כעס על יעקב כשנודעלו שרימה אותו.

כז,כז: וירח את ריח בגדיו: מה שכנע את יצחקלחשוב שלפניו עומד עשו? יש"ר: "וכשהריח את ריח בגדיו – אז ברכהו".במילים פשוטות – ריח (כגון טבק) עושה את העבודה.

כח,ה: אחי רבקה אם יעקב ועשו: מדוע לציין אתהעובדה שרבקה היא אם יעקב ועשו? יש"ר: "בעבור שציווה יצחק את יעקב לקחתאישה מבנות לבן אחי אמו, הזכיר הכתוב שהיה (לבן) גם כן אחי אמו של עשו, והיה ראוישיצווה כן גם לעשו, אבל מדעתו שברכת אברהם תהיה ליעקב ולזרעו עשה כן". יצחקלא ציפה מעשו שייקח אישה מבנות לבן. עשו מדעתו לקח לו אישה נוספת מבנות ישמעל ולאבציווי אביו.

ויצא

כח,יא: ויפגע במקום: לאיזה 'מקום' הגיע יעקב?יש"ר: "אינו בית אל הסמוך לעי, כי הוא נקרא כך כבר בימי אברהם ...והמקום שזכר כאן הכתוב הוא בית אל הסמוך לירושלים, והוא הר המוריה, לכן כתוב'במקום' בה"א הידיעה להורות על המקום הידוע שנאמר עליו 'וירא את המקוםמרחוק'" מדוע דווקא בלשון 'ויפגע'? יש"ר: "ובלכתו ממקום למקוםפגע  בהר המוריה מבלי לשים לבו על זה, וזהכתוב לשון 'ויפגע'".

ל,ב: ויחר אף יעקב ברחל: מדוע כעס יעקב?יש"ר: "שאין תפילת הצדיקים בידם שתישמע על כל פנים, ובעבור שדברה דרךגעגועי הנשים האהובות להפחידו במיתתה, חרה אפו ואמר לה כי הדבר ביד האלוהים ולאבידו ... הוא כבר הוליד מלאה, וממנה נמנע פרי בטן ולא ממנו, ובהיות החיסרון תלויבה, צריכה היא לשחר פני אל ויענה". למדנו שאין ערובה להיענות בתפילת הצדיק,ועוד למדנו שהרוצה רחמי ה' – יתפלל בעצמו, ולא יסמוך על תפילות אחרים.

לא,לו: ויחר ליעקב וירב בלבן: מדוע כעס יעקב?יש"ר: "לא בעבור שמישש את כל כליו, כי הוא בעצמו נתן לו רשות לחפש ...אבל מתחילה היה חושש אולי אחת השפחות או העבדים גנבו את אלוהיו, ועתה בראותו כיאינם עמהם – חרה אפו, כי אמר לא נגנבו ממנו אלוהיו, רק תואנה הוא מבקש ממני,והמציא תחבולת התרפים, רק כדי לחפש את כלי, כי חושד אותי שגנבתי איזה דברמשלו". יחסי אנוש מושתתים על רגשות (עלבון, חשד) ולא רק על מעשים.

לא,מב: אלוהי אבי, אלוהי אברהם ופחד יצחק: מהו'פחד יצחק'? יש"ר: "מי שיצחק מפחד ממנו, והוא ה'".בפסוק נ"גיצחק נשבע ב'פחד יצחק', כלומר בה', כדי לא להזדקק לשבועה ב'אלוהי אברהם ואלוהינחור' כפי שביקש לבן. מעניין.

וישלח

לב,יא: ועתה הייתי לשני מחנות: לשם מהחילק את אנשיו לשני מחנות? יש"ר: "לא לריבויים חלקם לשניים אלא לצורךהמלחמה, ואף אם היה מחנהו קטן היה חולקו לשניים". יעקב היה אדם מעשי ולאהתכוון להתפאר ברוב עושרו.

לב,כא: אכפרה פניו: מהו לשון 'כפרה'?יש"ר: "פירושו הגנה וכיסוי, כי הכלי שעל הארון קרוי כפורת לפישמכסה עליו, והזפת נקרא כופר לפי שמכסין בו את העץ להגן בעדו שלא ירקב...וכן כאן,'אכפרה פניו', פירושו אכסה כעס נפשו במנחתי זאת". הגנה והסתרה יש כאן, בקשתסליחה אין כאן.

לא,כט: כי שרית עם אלוהים ואנשים ותוכל:מהו לשון 'שרית'? יש"ר: "מילת 'שרית' אינו על הניצחון בפועל...אלא עניינו על ההשתדלות וההתאמצות לשרור ... והנה אירע זה ליעקב לאות עולםלבניו אחריו, שכל זמן שיראו את ה' בכל לבבם, לא יגורו מכל רע, ולא ישלוט עליהםמלאך ולא מזל, כי ירומו על כל, בהיותם עם נושע בה' תשועת עולמים". השתדלת –כאילו עשית, וזכית לברכת ה' על המאמץ.

לג,יא: קח נא את ברכתי אשר הובאת לך:וכי ברכה הביא לו יעקב, ולא מנחה? יש"ר: "ונקראת המנחה ברכה, כיהאדם שולח מאשר ברך אותו ה'". רכוש שהשיג אדם – אינה מעצמו אלא מברכתה' עליו.

לה,טז: כברת הארץ: מהו לשון 'כברת'?יש"ר: "שם מידה של קרקע, פחות מדרך מיל, והכ"ף לדמיון(כלומר כמו 'ברת') ... והוא שם למידה הקטנה שימדדו הולכי ארחות ויקראו לה 'בתארץ'". גרסה מעניינת, אך נשארת השאלה, אם זאת מידת ארץ קטנה עד לעיר אפרת,מדוע נקברה בדרך? ועונה היש"ר: "ולא הכניסה לעיר בית לחם יהודה הקרובהלשם, לפי שצפה ברוח הקודש שבית לחם אפרתה יהיה בחלקו של יהודה, ולא רצה לקוברה רקבחלק בנימין, והדרך אשר המצבה בה היא בגבול בנימין". יש"ר מסכים שרחלאינה קבורה ליד בית לחם, אלא מצפון לירושלים, בחלקו של שבט בנימין.

לו,לא: לפני מלוך מלך לבני ישראל: אםהתורה נכתבה על ידי משה, כיצד ידע משה על המלכים העתידים למלוך על ישראל?יש"ר: "ייראה לפרש הכתוב כפשוטו על שאול המלך הראשון, ומשה ידע שעתידיןישראל להמליך עליהם מלך, ובפירוש כבר אמר ה' לאברהם 'ומלכים ממך ייצאו', וכןלשרה /מלכי עמים ממנה יהיו', וליעקב נאמר 'ומלכים מחלציך יצאו'". אין פשוטיותר מפשט, ולא צריך להסתבך בפירושים לא הגיוניים.

וישב

לז,ג: וישראל אהב את יוסף מכל בניו, כיבן זקונים הוא לו: מהו 'בן זקונים'? יש"ר: "מנהג הזקנים שיקחואחד מבניהם הקטנים להיות עמו לשרתו, והוא נשען על ידו תמיד, לא יפרד ממנו,והוא נקרא לו 'בן זקוניו' ... כי בו בחר מכל בניו לתכלית זה". לא דווקא הבןהקטן, אלא הבן הנבחר לשרת. מעניין.

לז,כט: וישב ראובן אל הבור: מדוע לאידע ראובן ממכירת יוסף? יש"ר: "כי מיד שהשליכוהו אל הבור נתרחק מהם,כדי שלא ירגישו בבואו אחר כך אל הבור להעלות משם את יוסף ... ונתאחר (לשובאל הבור) מפני אריכות הדרך, ולכן כששב אל הבור כבר היה נמכר". ראובן ניסה ל'עבוד'על אחיו ויצא שעבדו עליו. מעניין.

לז,לג: חיה רעה אכלתהו: אולי נהרג עלידי אנשים ולא חיה? יש"ר: "שאילו הרגוהו ליסטים היו נוטלים הכתונתועוזבים את נבלת גופו". במילים אחרות, כיוון שאין גופה, אולי אין רצח, ולכןהמציאו את סיפור החיה רעה. מעניין.

לח,כו: ולא יסף עוד לדעתה: מדוע לאלחיות איתה הלאה? יש"ר: "אחרי שקיים זרע לשני בניו שמתו, לארצה להיות עמה עוד, אף על פי שהיה ברצונו, כי איננה אסורה עליו, והייתה אשתו כמשפטהיבמים". יהודה תכליתי ולא מבזבז זרעו, שהרי משימתו, כביכול, הייתה להקים זרעלבניו שמתו. גם זה מעניין.

לט,ב: ויהי איש מצליח: מה המדדלהצלחה? יש"ר: "משיג מבוקשו מבלי שהשכיל עליו, אלא בהשגחה אלוהית,כל אשר תחת ידו פרץ לרוב ... השגחת ה' בו הייתה סיבת הצלחתו". המצליח הואהבוטח בה'.

שבת שלום (מוקדמת, עקב נסיעה מחרלאיטליה),

שבת של רוגע טרום-אורות חנוכה, שנהיהכולנו כבני זקונים להורינו, נחבב את אחינו, נדבר אמת לכל אדם, נמלא חובותינוהמוסריים ומעל לכל – נצליח בחסדי ה'. אורן, בן וכו', וחנוכה שמח לכוווולם.

מקץ

מא,ח: ויקרא את כלחרטומי מצרים: מהו לשון 'חרטום'? יש"ר: "מלשון 'ויצר אותובחרט', והמ"ם נוסף, והוא הכלי אשר בו עושים רשמים בגוף קשה ... טרםנתפשטה בעולם מלאכת הכתיבה באותיות, היו רושמים כל העניינים והרעיונות על ידיציורים  הנקראים 'גירוגליפצי', והייתה הכתיבה ההיא מצויה אצל כהני וחכמימצרים, ולכן ייקרא 'חרטום' האיש המבין התמונות והחריטים ההם".

מא,לג: ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם: האם יוסףמשיא עצה לפרעה? יש"ר: "שייך אל הפתרון, שלכן הראה לו ה' כעתגם שבע שני הרעב ... ואם לא הודיע אותו את ימי הרעב כעת, לא היה מתעורר לצבור בר,ואז ניו כולם מתים ברעב".

מא,מג: ויקראו לפניו אברך: מהו לשון 'אברך'?יש"ר: "שקראו לפניו שכל איש יכרע על ברכיו, כמו שצועקים לפניהמלך לומר לעם כי לו תכרע כל ברך".

מא,נא: כי נשני אלוהים: וכי אלוהים שכח את יוסף?יש"ר: "רק נתן טעם למה לא שלח לכנען להגיד לאביו גדולתו במצרים,ואמר כי 'נשני אלוהים' ... כך אמר יוסף, דעו כי האלוהים רוצה שאני אשכח עתה את ביתאבי, כי הוא סבב מכירתי וירידתי הנה להחיות עם רב, והוא סבב יגון לאבי ... וידעתיכי קרא ה' לרעב על הארץ הזאת כדי שתבוא משפחתי לכאן ... מוכרח הייתי להמתין שתתמלאעצתו יתברך, ואין לי רשות להגיד כבודי לאבי עד שיתגלגל הדבר מאיתו יתברך".

מא,נו: וישבור למצרים: מהו לשון 'וישבור'?יש"ר: "התבואה שנקראת שבר לפי שהיא שוברת הרעב, והמוכר נותן השברוהקונה לוקח השבר". כעין שבירת הרעב, ובאנגלית Break-fast, שבירת הצום.

מב,ה: ויבואו בני ישראל לשבור בתוך הבאים, כי היההרעב בארץ כנען: וכי זהו כבודם של בני ישראל לבוא כמו כולם, 'בין הבאים'?יש"ר: "בעת הצורך (רעב) אין קלון להשפיל עצמו לצורך מחייתו".

מב,כד: ויקח מאתם את שמעון: מדוע דווקא שמעון?יש"ר: "הבין שהוא (ראובן) לא חטא במכירתו, לכן לקח את שמעון, כי הוא הגדולמכולם, והיה לו ללכת בעצת ראובן ולמחות ביד אחיו הקטנים ממנו".

ויגש

מד,כב: ועזב את אביו, ומת: מי מת, הילד או האב?יש"ר: "מילת 'ומת' מוסב על הנער, ופירוש הכתוב, לא יוכל הנערלעזוב את אביו מפני נערותו והיותו ילד שעשועים בחיק אביו אשר אהבו, ואם יעזבנוויבוא בדרך – ימות הנער". מעניין.

מה,א: לכל הניצבים עליו, ויקרא הוציאו כל איש מעלי:מדוע ביקש יוסף את כל הנוכחים לעזוב את החדר בהתוודעו אל אחיו? יש"ר:"כדי שלא ישמעו בהזכיר להם המכירה, כי תהיה להם לחרפה וגם אליו למכשול,שיאמרו עבדי פרעה עליהם, אלו אנשי בוגדות, לא יגורו בארצנו ולא ידרכובארמנותינו, (כי אם) באחיהם גם באביהם בגדו, מה יעשו במלך ובעמו, גם ביוסף לאיאמינו עוד". שם רע  דבק באדם שסרחובקרוביו.

מה,כו: כי לא האמין להם: מדוע לא האמין יעקבבבניו? יש"ר: "לפי שהדבר היה זר בעיניו, לכן לא היהמאמין". אכזריות המושל, מאסר לא מוצדק של שמעון, הורדת בנימין – הכל נראה זרומוזר. מסקנה: כדי לגרום אמון באדם אחר, הדברים צריכים להישמע הגיוניים וסבירים,ולא זרים.

מז,יג: ותֵלַהּ ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב: מהו לשון'ותלה'? יש"ר: "לשון עייפות וחולשה, כי סר כוחם ואבדה בריאותגופם מפני הרעב. וזה ההבדל שבין שורש לא"ה לשורש לה"ה, כי הראשון יורהעל חולשה מחמת רוב עבודה מאין מנוח, והשני יורה על חולשה הבאה מחמת חסרון אכילהושתיה". מצרים וכנען נחלשו מהרעב, לא מעבודה קשה.

מז,יז: וינהלם בלחם בכל מקניהם: מהו לשון'וינהלם'? יש"ר: "כמו 'וינהגם', והעניין שנתן להם הלחם מעט מעטלאכול ולא לשובעה, כראוי בשני רעבון". לנהל מישהו זה אומר גם להנהיג אותוולהדריך אותו בחיים. ועוד למדנו שבעת רעב, אף אם מצאת אוצר גדול, אל לך לבזבז אותומיד, אלא לפח הצורך.

מז,יט: אנחנו ואדמתנו עבדים: וכי אדמה היא עבד?יש"ר: "גם האדמה היא כעבד לבעליה, כי כמו שהזורע בה נקרא עובד אותה, כןהיא בתת פריה בעתה, עובדת לבעליה". כן, גם לאדמה יש מחויבות מוסרית כלפימי שעובד אותה. מעניין.

ויחי

מז,כח: ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה: לשם מהלציין 17 שנה, הרי ידוע שבא בגיל 130, ונפטר בגיל 147? יש"ר: "באלהודיענו שלא חשב עוד יעקב לשוב לארץ כנען כמו שהיה בדעתו תחילה, כי ממאמר האלבבאר שבע הבין שצריך הוא להתעכב שם, ולכן בכל הי"ז שנה שחיה עוד, לא זז מארץגושן ומת שם".

מח,לא: ויאמר השבעה לי: מדוע ביקש יעקב שבועה גםלאחר שיוסף כבר הבטיח שיקברנו בחברון? יש"ר: "לחזק העניין בעיני פרעה,כי אולי לא יתן לו רשות להיפרד מנו ... וכן היה הדבר שרק בעבור השבועה הרשהו ללכתואמר לו 'עלה קבור את אביך כאשר השביעך'".

מח,יט: ואחיו הקטן יגדל ממנו: מהי 'גדולה'?יש"ר: "ממנו ייצאו מלכים בישראל". ניבא יש"ר ולא ידע מה ניבא,כי להבנתי מנשה ובניו היו מלכים במצרים (ראה אי"ם), ואילו בני אפרים מלכיםבישראל, וזוהי גדולה.

מט,ד: פחז כמים אל תותר: מהו 'פחז'? יש"ר:"הפוך מן החיפזון ועניינם אחד, והמשיל הפחז הזה למים הניגרים ארצה וממהריםבמרוצתם מן הגבוה אל הנמוך ולא ישובו לעולם אל מקורם".

מט,ח: יהודה, אתה יודוך אחיך: משוע להוסיף 'אתה'?יש"ר: "להורות על הפך העניין הקודם לו, כאומר אבל אתה יהודה אינך כמואחיך הקודמים לך שבכולן מצאתי שמץ דופי, אבל בך איני מוצא (אלא) רק דבר טוב".

מט,כד: מידי אביר יעקב: מהו 'אביר' (בית רפויה)?יש"ר: "אינו לשון חוזק (כמו אביר בבית דגושה) ... (אלא) מגזרת 'אברכיונה' ... כי הוא (ה') לבדו מגן על עם קרובו ועל יראיו כעוף המגן באברתו עלגוזליו, ... ה' שהוא אביר יעקב בא לו (ליוסף) זאת הממשלה והניצחון".

מט,כח: מט,כח: ויברך אותם: מהן 'ברכות'? יש"ר:"הודעת הטובות אשר תבאנה עליהם גם היא בכלל הברכה".

נ,כא: וידבר על לבם: מה הכוונה 'לדבר על הלב'?יש"ר: "דברים המתקבלים על הלב", כלומר על הדעת והרגש.

חזק חזק ונתחזק