עוד על פורים במקדש
נכתב על ידי DoarHamikdash, 21/3/2016
בס"ד
השלום והברכה לאשר לא אדעהו.
ייש"כ על אשר ציין את דברי בעל משאת המלך זללה"ה. ובאשר כתב בראשית דבריו כי כמעט ואין יחס לפורים
במקדש, אציין מהרשום אצלי כמה נושאים הקשורים לעבודת הלויים בביהמ"ק.
יל"ע אם המשוררים מותרין לשתות יין מצוה, וכגון יין דקידוש והבדלה וכן בסעודת פורים, דאף דאין איסור בדבר מצד עצם -
השתיה וכנתבאר לעיל, מ"מ אנשי בית אב של אותו היום לכאורה אסורים לשתות שלא יאסרו מליכנס למקדש ויבטלו עצמם מן
העבודה 1 , ויעויי' תוס' תענית )יז. ד"ה ויודע( דיין שבתוך הסעודה אינו משכר, וכ"כ בסמ"ק )סי' קלג( דקים לן דיין בתוך הסעודה אינו
משכר, ובהג' רבינו פרץ משמע דחולק יעו"ש, וכן דקדק במעשה רקח )ריש הל' ביא"מ( מסתימת דברי הרמב"ם דס"ל דאף יין שבתוך
הסעודה משכר, וברדב"ז )שם ה"ו( כתב דאף התוס' לא כתבו כן אלא לענין שתיית יין בזה"ז אבל בזמן שביהמ"ק היה קיים כיון
דאיכא חיוב מיתה אף יין שבתוך הסעודה אסור ]ובסמ"ק משמע דאף בזמן ביהמ"ק מותר[, ומדבריו למדנו דאנשי בית אב הלויים
דאינן מוזהרין בחיוב מיתה מתלי תלי בפלוגתת התוס' והרמב"ם אם מותרין לשתות יין בתוך הסעודה.
יל"ע אם אנשי משמר ואנשי בית אב היו מתענים שאר תעניות וכגון תענית חלום - 2 .
מגילה ג. משפחה ומשפחה למאי אתא אמר רבי יוסי בר חנינא להביא משפחות כהונה ולויה - 3 שמבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא
מגילה דאמר רב יהודה אמר רב כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה תניא
נמי הכי כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה, וכן איתא בירושלמי )מגילה
פ"ב ה"ד( ר' חלבו רב חמא בר גוריא בשם רב חמא בר עוקבא בשם ר' יוסי בן חנינה משפחה ומשפחה מיכן למשמרות כהונה ולויה
שיהו בטילין. ואכמ"ל בזה.
שיר שלא על הקרבן, עי' אבן עזרא )במדבר י( את הפסוק וביום שמחתכם וגו' וז"ל וביום שמחתכם ובמועדיכם ששבתם מארץ אויב או -
נצחתם האויב הבא עליכם וקבעתם יום שמחה כימי פורים וכו' 4 ]ויעוש"ע בהעמק דבר ובמשך חכמה[.
1 ולענין אנשי משמר ואנשי בית אב הכהנים אם מותרין לשתות יין מצוה, יעויי' סוגיית הגמ' נזיר ד. דשיטת המפרש )ד"ה והרי( דנזיר מותר ביין דקידוש
והבדלה דמושבע ועומד עליו מהר סיני ואין הנזירות חלה עליו, וכן הביא בספר הישר לר"ת סי' סב בשם ר' יוסף קרא ששמע מפי קלונימוס איש רומי שהנזיר
מותר בקידוש והבדלה )דס"ל דאף יין דקידוש והבדלה הוא מה"ת, ויעויי' ביאור הלכה ר"ס רעא דהביא עוד שיטות ראשונים דקידוש על היין מה"ת(, ושיטת התוס' )שם ד"ה מאי( דיין
דקידוש והבדלה אינו מה"ת וע"כ חלה עליו שבועה, והנה לשיטת המפרש ור"י קרא כ"ש דאנשי משמר ואנשי ב"א שאין איסורם אלא מדרבנן מותרין לשתות
יין מצוה דאורייתא ]ועדיין יל"ע לענין ד' כוסות דרבנן[, ולשיטת התוס' יל"ע אם אנשי משמר מותרין הואיל ואיסורם לשתות יין הוא מדרבנן ובמקום מצוה
לא גזרו רבנן. ולענין שתיית שאר משקים המשכרים )נפק"מ לשתיית שכר באופן שהוא חמר מדינה( יעויי' בגמ' נזיר שם דלר"ש כהן ששתה שכר מותר ליכנס
למקדש ולר' יהודה אסור ולוקין עליו, וברמב"ם פ"א מביא"מ ה"ב פסק כ' יהודה דשיכור משאר משקין אסור ליכנס למקדש ואם נכנס ועבד לוקה ועבודתו
כשרה. ובכריתות יג: נחלקו בדרשת הפסוק )ויקרא י( "יין ושכר אל תשת" ולר' יהודה שכר אתא לרבויי שאר משקין המשכרין )וכן איתא ביונתן בן עוזיאל חמר וכל
מדעם מרוי(, ומשמע דת"ק ור"א דפירשו הפסוק באופ"א ס"ל כר"ש דכהן ששתה שכר מותר ליכנס למקדש, וברש"י )שם( הביא את דרשת ר"א שפירש "יין
ושכר" יין דרך שכרותו, וברמב"ן )שם( כתב דנלמוד שכר מן הנזיר דאסור, ]והיינו דאף אליבא דר' אליעזר כהן ששתה שכר אסור ליכנס למקדש ופליג אדר"ש
ולא נחלקו אלא בדרשת הפסוק, אמנם יעויי' ברמב"ם רפ"ה מנזירות שכתב אבל השכר של תמרים או של גרוגרות וכיוצא בהן מותר לנזיר ושכר זה שנאסר
עליו בתורה הוא השכר של תערובת היין, וא"כ לכאו' שאר משקים המשכרים מותר וצ"ע[, ויעויי"ע בתוס' ישנים יומא יח. דשיטת הריב"א דהכהנים מותרים
בשתיית שאר משקים המשכרים, ובתו"י שם פליגו דאף שאר משקים המשכרים אסור. ויעויי' דובב מישרים ח"א סי' צב או"ב שכתב ע"פ דברי
הרמב"ם בפ"א מביא"מ ה"ה דבשתיית רביעית יין המזוג במים מותר לעבוד )ויעו"ש בראב"ד דפליג( דמקדשין ומבדילין על כוס מזוג, וציין לדברי התוס' בשבת
עז. ד"ה ועוד וכו' ונראה לר"י דרב יוסף ואביי סבירא להו דכוס של ברכה בעי רביעית יין חי יעו"ש ]ויעויי' חתם סופר פרשת שמיני )ויקרא י( ד"ה ולהבדיל
שכתב דאנשי בית אב מותרין לשתות יין מצוה ואי"צ לחוש שמא תכבד העבודה ויצטרכו להם[.
2 וכן נפק"מ לענין תענית אסתר יעויי' משנת יעבץ או"ח סי' ע"ו שהוכיח דתענית אסתר נוהג אף לעת"ל דלא נתקן מחמת הצרות אלא זכר לתענית שהיה -
בימי מרדכי ואסתר וחלק מפירסום הנס, וזהו בכלל מש"כ הרמב"ם סופ"ב ממגילה ואע"פ שכל זכרון הצרות יבטל וכו' ימי הפורים לא יבטלו, דמש"כ ימי
הפורים כולל אף את תענית אסתר שלא יתבטל לעת"ל ]ויעו"ש שהוכיח כן מדברי המרדכי והנמוקי יוסף שכתבו דתענית אסתר מקדימין ולא מאחרין משום
דלאו דפורענות הוא אלא זכר שמחה בנקמת אויבינו. וכן מהפסוק )זכריה ח( שנזכר רק על ד' צומות שיהפכו לששון ולשמחה[, וכ"כ הבנין שלמה סי' נ"ו לגבי
זמן בית שני דפשוט שהתענו תענית אסתר, דאין סברא לחלק בזה בין זמן שקודם החורבן לזמן שאחר החורבן, )ובפרט לדעת הרמב"ן והר"ן ד"דברי הצומות וזעקתם"
קאי על תענית אסתר, א"כ כבר נתקן בימי מרדכי ואסתר, שיעשו כן בכל הדורות, וכן הכריח בדעת רבינו תם, אמנם בדעת תוס' הוכיח דנתקן בזמן מאוחר יותר ע"ש(. אמנם במגיד משנה
ריש פ"ה מתענית נראה קצת דתענית אסתר ג"כ בכלל תענית של פורענות, מדכתב דכל התעניות כשחל בשבת מאחרין לאחר השבת משום שהם פורענות, חוץ
מתענית אסתר משום שיום ראשון הוא פורים. וכן נראה קצת מבי' הגר"א סוף סי' תרפ"ו ע"ש היטב.
3 ופי' הפנ"י והחת"ס דלשון "משפחה" קאי על משפחות כהונה ולויה ויעו"ש עוד בפנ"י.
4 וכן הוא סדר הפסוקים שם דבתחילה כתיב וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם וגו' ומיד אח"כ כתיב וביום שמחתכם וגו', ויעויי"ע ברמב"ם
בסה"מ מ"ע נט שכלל מצוות תקיעה בחצוצרות במלחמה יחד עם התקיעות על הקרבנות, וכן במנין הקצר )מצוה נט( לתקוע בחצוצרות על הקרבנות ובשעת
הצרות שנאמר ותקעתם בחצוצרות, ויעויי"ע מ"מ ריש הל' תעניות ובפרשת דרכים )דרך מצותיך אות ג( שתמהו למה מנה שניהם למצוה אחת, ולפ"ד האב"ע אתי
שפיר דשניהם הוא זמן שמחה וכלולים בפסוק וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו'.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
