ונמצא שבצורת גביעי המנורה היו שלש פרטים מיוחדים: א. פיהן רחב. ב. הפה הרחב היה מופנה כלפי מטה. ג. צורת הגביעים הייתה הפוכה מדרך הרגיל.

ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו:

ובזה יש ללמוד מצורתם של הגביעים באופן עבודה זו:

א. "פיהן רחב": כאשר עוסק האדם בעבודה עם עצמו, הרי עבודה זו יש לה גבול ומידה, אבל כאשר עומד לילך ולהשפיע לזולתו, עליו לעמוד ולקבל ב"פה רחב" – למלא עצמו באור הקדושה בריבוי גדול ובאופן "רחב", למעלה מכל מידה וגבול.

ב. הפה רחב של הגביעים היה מופנה כלפי מטה: מזה יש ללמוד, שאין להסתפק בכך שקודם שיוצא להשפיע בעולם הרי הוא ממלא עצמו קדושה ברחבות גדולה, אלא גם ההשפעה עצמה – שאז – בעת ההשקאה וההשפעה - פה הגביע מופנה כלפי מטה - צריכה להיות בריבוי ובשפע בלי הגבלה. עליו להשפיע להשני ולהשקותו ברחבות ובלי הגבלות כלל.

ג. טבע הגביעים הוא להיות מונחים על שוליהם, ובמנורה היו הפוכים, כי האדם העוסק בעבודתו בינו לבין קונו, ויוצא להשפיע בחוץ – הרי זה היפך טבעו, וכדי לעסוק בעבודה זו צריך הוא לשנות רגילותו. וזהו ענין "הפיכת הגביע", כי על האדם לצאת מטבע רגילותו ולהפוך סדר עבודתו כדי להשפיע לזולת ו"לכל באי עולם".