פנינה יומית... ל שבט
יום שלישי ל' שבט - תרומה
מדוע היו גביעי המנורה הפוכים? בפרשתנו מבואר אופן עשיית המנורה וכלי'. ובצורת הגביעים שהיו בקני המנורה כתב הרמב"ם "הגביעים דומין לכוסות אלכסנדריאה שפיהן רחב ושוליהן קצר" (הל' ביהב"ח פ"ג ה"ט). ולאחר שמבאר צורת המנורה מסיים "וזו היא צורתה", ובכתבי יד בא ציור המנורה. ומוצאים אנו שבכתבי יד אלו מצוירים כל ה"גביעים" כשזוויתם הצרה כלפי מעלה, וצד הרחב של המשולש פונה מטה. וכן הוא בציור המנורה שבגוף כתב יד קודש הרמב"ם בפירוש המשניות (מנחות ספ"ג. צילום ממנה בפיה"מ הוצאת קאפח). ונמצא שבצורת גביעי המנורה היו שלש פרטים מיוחדים: א. פיהן רחב. ב. הפה הרחב היה מופנה כלפי מטה. ג. צורת הגביעים הייתה הפוכה מדרך הרגיל. ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל בנוגע למנורה "לא לאורה אני צריך כו' עדות היא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל" (מנחות פו, ב), והיינו, שאור המנורה פועל להאיר גם מחוץ למקדש, ו"לכל באי עולם". ונמצא, שעבודת ה"מנורה" רומזת על זה שהאדם "יוצא מעצמו" והולך ליהודי אחר להשפיע עליו שיתקרב עוד יותר אל הבורא ית"ש, וכן העבודה של בירור וזיכוך ענייני העולם הגשמיים. שעבודה זו היא מעין ענין המנורה – להודיע ולהפיץ הקדושה "לכל באי עולם". ובזה יש ללמוד מצורתם של הגביעים באופן עבודה זו: א. "פיהן רחב": כאשר עוסק האדם בעבודה עם עצמו, הרי עבודה זו יש לה גבול ומידה, אבל כאשר עומד לילך ולהשפיע לזולתו, עליו לעמוד ולקבל ב"פה רחב" – למלא עצמו באור הקדושה בריבוי גדול ובאופן "רחב", למעלה מכל מידה וגבול. ב. הפה רחב של הגביעים היה מופנה כלפי מטה: מזה יש ללמוד, שאין להסתפק בכך שקודם שיוצא להשפיע בעולם הרי הוא ממלא עצמו קדושה ברחבות גדולה, אלא גם ההשפעה עצמה – שאז – בעת ההשקאה וההשפעה - פה הגביע מופנה כלפי מטה - צריכה להיות בריבוי ובשפע בלי הגבלה. עליו להשפיע להשני ולהשקותו ברחבות ובלי הגבלות כלל. ג. טבע הגביעים הוא להיות מונחים על שוליהם, ובמנורה היו הפוכים, כי האדם העוסק בעבודתו בינו לבין קונו, ויוצא להשפיע בחוץ – הרי זה היפך טבעו, וכדי לעסוק בעבודה זו צריך הוא לשנות רגילותו. וזהו ענין "הפיכת הגביע", כי על האדם לצאת מטבע רגילותו ולהפוך סדר עבודתו כדי להשפיע לזולת ו"לכל באי עולם". (ע"פ לקוטי שיחות חכ"א עמ' 164 ואילך) |