לחידוש זה נוספו הערות המופיעות לאחר החידוש

בשו"ע הלכות סוכה סימן תרמ"ד ס"א כותב לענין אמירת הלל בסוכות: וגומרים ההלל (= ביום הראשון של סוכות), וכן כל שמונת ימי החג" ע"כ.

כותב במשנה ברורה, "ולא הוי כחול המועד פסח דמדלגין (= שאומרים רק חצי הלל), משום דבסוכות כל יום חשוב כיום טוב בפני עצמו כיון שחלוק קרבנתיו מיום שלפניו" ע"כ.

מקשה הרב שמואל אלעזר היילפרין זצ"ל (ט"ו תשרי תרצ"ג - י"ג אדר תשס"ט, רב שכונת בית ישראל בירושלים, ומרא דאתרא של בית כנסת בית יוסף דחסידי חב"ד בשכונה) הרי הסברה בדיוק הפוכה, בפסח כיון שמקריבים כל יום אותו מספר קרבנות אין שייכות בין יום אחד לשני, כל יום יש לו את הקרבנות שלו בלא קשר ליום השני, ולכן צריך שכל יום יהיה יום טוב, ויאמרו כל יום ההל השלם. משאין כן סוכות שיש שנוי בהקרבת הפרים שפוחתים והולכים, והסך הכולל של כל הפרים כל ימי הסוכות הם שבעים כנגד שבעים אומות, א"כ כל הסוכות הוא חטיבה אחת יש קשר בין יום לחבירו, כל יום משלים את מספר הפרים של חבירו, וצריכים לומר בחול המועד חצי הלל?

מתרץ הרב שמואל אלעזר היילפרין זצ"ל, שמה שכתוב "משום דבסוכות כל יום חשוב כיום טוב בפני עצמו כיון שחלוק קרבנתיו מיום שלפניו", אין הכוונה שמקריבים בסוכות כל יום מספר קרבנות אחר, אלא הכוונה שהתורה חלקה את ימי הסוכות, התורה כתבה פסוקים מיוחדים לכל יום ביום השני מקריבים כך וכך, ביום השלישי מקריבים כך וכך וכו', וכיון שהתורה החשיבה את ימי סוכות שחלקה את קרבנותיו לכל יום בנפרד, לכן אני מחשיבים את הימים וקובעים לכל אחד הלל. משאין כן בפסח כתוב פסוק אחד לכל הימים "כאלה תעשו ליום שבעת ימים וכו', והתורה לא נתנה חשיבות לכל יום בפני עצמו לכן אנו אומרים חצי הלל בחול המועד ולא מחשיבים כל יום לעצמו.

הרב היילפרין מבאר את לשון הגמ' בערכין י. ששואלת "מאי שנא בחד דאמרינן כל יומא, ומאי שנא בפסח דלא אמרינן?" מתרצת הגמ' "כל יומא דחג חלוקין בקרבנותיהן, דפסח אין חלוקין בקרבנותיהן"

ובלשון זאת מבאר הרב היילפרין שהכוונה שחלוקין בתורה כל יום בנפרד, אבל לשון המ"ב שהבאנו הוא לא כך, שהרי לשונו "משום דבסוכות כל יום חשוב כיום טוב בפני עצמו כיון שחלוק קרבנתיו מיום שלפניו" ע"כ. דהיינו שהם חלוקין בקרבנות כל יום מספר אחר מיום שלפניו, ולא כיון שהתורה חלקה אותם.

וכן הוא ברש"י שם בערכין "ימי החג חלוקין בקרבנותיהם - דפרי החג מתמעטין והולכין" ע"כ. רש"י לא כותב שהתורה החשיבה כל יום, בזה שכתבה לכל יום פרשה לעצמה על חיוב הקרבנות, אלא שכל יום יש מספר פרים אחר.

לפי הרב היילפרין הסיבה לא שיש בכל יום מספר אחר, אפילו אם היה אותו מספר קרבנות ג"כ היו אומרים כל יום הלל השלם, כיון שהתורה החשיבה כל יום, בזה שכתבה פרשה לכל יום בפני עצמו על חיוב קרבנותיו.

(את החידוש שמעתי מפי בנו של הרב שמואל אלעזר היילפרין בסוכות שנת תשע"א בבית כנסת בית יוסף דחסידי חב"ד בשכונת בית ישראל ירושלים, ואת התוספת אני הקטן הוספתי).