"צָרִיך לִשְׁמר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלּא יִפּל לִבְחִינַת רַע עַיִן, לִבְחִינַת מִיתַת הַלֵּב... כִּי הַשִּׁכְחָה בָּא עַל יְדֵי רַע עַיִן עַל יְדֵי מִיתַת הַלֵּב, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים ל"א) 'נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב', כִּי רַע עַיִן וּמִיתַת הַלֵּב הֵם בְּחִינָה אַחַת... כִּי מִי שֶׁרוֹאֶה שֶׁנּוֹפֵל לְרַע עַיִן אִם אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲמד בָּזֶה לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ צָרִיך לִבְרחַ מִמֶּנּוּ אֲבָל מִי שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן, אֲזַי צָרִיך לְתַקֵּן וְצָרִיך לִרְאוֹת מַהוּת בְּחִינַת הָרַע עַיִן כְּדֵי לֵידַע הַשּׁרֶשׁ שֶׁצָּרִיך לְתַקֵּן עַל יָדוֹ, כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת רַע עַיִן וּכְשֶׁנּוֹפֵל לְרַע עַיִן שֶׁל הִתְנַשְּׂאוּת שֶׁעֵינוֹ צָרָה בְּהִתְנַשְּׂאוּת שֶׁל חֲבֵרוֹ צָרִיך לְהַכְנִיעַ בְּהַשּׁרֶשׁ שֶׁל הַהִתְנַשְּׂאוּת...".

(ליקוטי מוהר"ן, חלק א, תורה נד, ד)

מִיתַת הַלֵּב פירושה: אדישות, קהות, איבוד רגישות וחוסר אכפתיות לסביבה.

"רַע עַיִן וּמִיתַת הַלֵּב הֵם בְּחִינָה אַחַת" - מיתת הלב קשורה לרוע עין, מכיוון שמיתת הלב שהיא השכחה, חוסר היכולת לפרגן, איבוד רגישות וחוסר אכפתיות לזולת, היא הגורמת לכך שאתנהג בצרות עין ובהתנשאות כלפי הזולת.

הסתכלות בעין טובה פירושה: הסתכלות סימפתית וחיובית וערכית על העולם, גישה חיובית לעצמי ולזולת. עין טובה אין פירושה ביטול הביקורתיות. אני יכול לראות את החסרונות של הזולת, אבל אינני חייב לגנות אותו עליהם. אני יכול להבין שיש בו גם יתרונות שאולי אינם גלויים לי כעת, או לבחור להתמלא ברחמים עליו דווקא בשל חסרונותיו.

רבי נחמן מגדיר את ההסתכלות של עין טובה כשמחה, הנכונות לקבל את המציאות באופן חיובי. אין זו אופטימיות בנוסח של "יהיה טוב" באיזשהו עתיד מיוחל, אלא היכולת לקבל את המציאות העכשווית כחיובית. אם אדם דוחק מפניו את המציאות, הוא אינו חי את החיים עצמם. הבחירה היא בידי כיצד לראות ולהתייחס אל המציאות.

אם אדם עובד בעבודה שאינו אוהב, הוא יכול להתקומם, ואז כל דקה של העבודה תהיה לגביו סבל ועינוי. אך אם הוא התייחס בעין טובה לעצם העובדה שהוא עובד, הזמן יעבור לו בקלות רבה יותר, וייתכן שבסופו של דבר הוא אפילו ייהנה וימצא את עצמו שלם עם מקום עבודתו.

הגישה של עין טובה מאפשרת יותר חיים, משום שייתכן שהמציאות היא "רעה", אבל אם אדע להתייחס אליה בעין טובה, כאתגר, היא תיתן לי את האפשרות לחיות. קרוב לוודאי שבאופן נפשי האדם ירגיש תחילה מלאכותיות בגישה של העין הטובה, אבל עם הזמן הוא יראה את המציאות באור אחר, והיא תהיה המציאות האמיתית, לא במובן של אמת אבסולוטית, אלא במובן זה שאין תכלית כלשהי בלחיות את החיים ברע כאשר ניתן לחיות אותם בטוב.