"וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹול הַזֶּה, מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה".

(שמות ג, ב-ג)

בשורת הגאולה נמסרת למשה רבנו במעמד שיש בו פלא מיוחד: "וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל".

מי היא האש ומי הוא הסנה? האש שורפת ומכלה, ואילו הסנה הוא חומר בעירה, ובכל זאת הוא איננו נשרף.

אנו מוצאים בדברי רבותינו דרכים שונות המבארות מראה זה כביטוי לנקודת השורש של האומה הישראלית הנובטת במעמד זה.

שיטת רש"י – נקודת מבט חיצונית

רש"י מבאר, לפי דברי רבותינו: "משום עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה (תהלים צא, טו)". כלומר, הסנה אלו ישראל והאש היא מצרים. לפי רש"י, במראה זה ישנו גילוי של מצב פלאי ויוצא דופן: למרות שכוונת המצרים בגזרותיהם הייתה לכלות את ישראל, ולולי היה מי שמחזיק בהם, היו באים אל קיצם כפי שבאופן טבעי האש מכלה את הסנה, ובכל זאת, למרות שזאת הייתה כוונת מצרים, השעבוד ותוקף האש אינם מצליחים לעקור את ישראל מן העולם. מתוך הצרה הקשה בני ישראל זועקים להצלה, ולשם כך שולח הקב"ה את משה למצרים, להוציא את הסנה מתוך האש.

שיטת "שפת אמת" – נקודת מבט פנימית

לעומת דברי רש"י, אנו מוצאים בדברי רבותינו פירושים הפוכים מקצה לקצה. כך פירושו של ה'שפת אמת' המבאר שהאש אלו ישראל והסנה הם המצרים. הסנה הוא הקוצים הסובבים את השושנה העליונה, "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת" (שיר השירים ב, ב).

לפי דברי ה'שפת אמת', במראה הסנה מתגלה הסתירה העצומה: ליבם של ישראל בוער לה' יתברך, אולם הקוצים הסובבים, לא נותנים ללב להתבטא ביטוי שלם, ומונעים ממנו להתגלות בכל אהבתו למלך. שאלתו של משה רבנו, "מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה", מכוונת כלפי חוסר ההבנה: אם נשמותיהם של ישראל קדושות וטהורות, ליבם בוער לקב"ה, איך למצרים יש עדיין קיום מפני טהרתם של ישראל? כיצד המצרים עדיין מחזיקים מעמד לשעבד אותה?

שני הפירושים הנ"ל לסנה ולאש הינם הפוכים בתכלית. אם נשאל, מה באמת ראה משה רבנו, וכיצד הוא הבין את מראה הסנה - על דרך פירוש רש"י או על דרך פירוש ה'שפת אמת'? כנראה משה הבין גם כך וגם כך. משה רבנו שואל שאלה עצומה: באיזה נקודת מבט עליו לאחוז לנוכח השעבוד?

לפי דרכו של רש"י המבאר "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה", משה רואה את מעמד הסנה דרך נקודת מבט של המציאות החיצונית. מנקודת מבט זו, מצרים הם אימפריה עצומה משעבדת, ולנוכח כוחה הרב הפלא הגדול הוא שישראל מחזיקים בה מעמד.

לעומת זאת, לפי דרכו של ה'שפת אמת', משה רואה את מעמד הסנה דרך נקודת מבט פנימית. מנקודת מבט זו, המציאות האמיתית היא נשמותיהם של ישראל הבוערים לה', ואילו הפלא הוא, שמצרים שהינה רק אפיזודה חולפת, עדיין מחזיקה מעמד.

שתי נקודות המבט הללו, כדברי רש"י וכדברי ה'שפת אמת', הן חיות וקיימות - חיצונית ופנימית והדבר נכון גם בימינו:

¡ מצד נקודת המבט החיצונית - זהו פלא עצום מדוע לא יבער הסנה: כיצד ישראל מחזיקים מעמד מול עשרים ושתיים מדינות מוסלמיות המבקשות לבער אותנו מכאן, ומול שנאה תהומית מצד מליארדי אנטישמיים בכל העולם. כך לכל אורך הגלויות, בשואת אירופה האיומה, וגם כעת כשאנו על אדמתנו, בכל רגע נראה שסופנו קרב ואיננו יכולים להחזיק עוד מעמד, אולם בדרך פלא, מצרה לצרה, אנו עוד שורדים - "וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל".

¡ מצד נקודת המבט הפנימית והאמונית - אנו יודעים שישראל קדמו לעולם ואנו יודעים סופו של עולם. אנו יודעים ש"אנו רעייתך ואתה דודינו", גם אם כלפי חוץ נראה שישנו ריחוק. כל המציאות החיצונית היא רק אפיזודה רגעית וחולפת, והפלא הגדול הוא כיצד ישנו בכלל תוקף למציאות החיצונית. אנו מאמינים באמונה שלמה בביאת המשיח, והפלא הגדול הוא איך הוא מתעכב ומתמהמה. איך עדיין יש קיום לקוצים הסובבים את השושנה העליונה הבוערת לגאולתה?

עד עצם היום הזה הסנה בוער באש ואיננו אוכל. עד עצם היום הזה מתקיים המראה המופלא הזה שמשה סר לראותו. מצד אחד, ישנה אש בוערת המבקשת לכלות את ישראל, ובדרך פלא ישראל אינם כלים. מצד שני, אהבתם של ישראל בוערת לה' יתברך, ובדרך פלא הקוצים הסובבים עודם קיימים.

מעמד הסנה הבוער באש ואיננו אוכל הינו ביטוי לכך, שבעצם שתי נקודות המבט הנראות לכאורה מנוגדות זו לזו, אינן סותרות כלל ועיקר, אלא משלימות אחת את השנייה. אם הן היו סותרות זו את זו, לא היה כל פשר למראה המופלא, והסנה היה נשרף. כל הפלא נוגע לאיזון הדק בין האש הבוערת לסנה שאיננו אוכל. כל זמן שלא באה גאולה, ישנו תוקף גם למציאות החיצונית וגם למציאות הפנימית, והן אינן מצליחות להכריע אחת את השנייה. רק כשתבוא הגאולה השלמה, יופר האיזון הדק שבין השתיים.

הרב יהושע שפירא, מתוך האתר: "ישיבת ההסדר רמת גן" - www.yrg.org.il