"כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם" (בראשית כב, יז)

מפשט הכתובים עולה שברכת הכוכבים והחול היא ברכה זהה של ריבוי. אולם עיון מדוקדק יותר מגלה שכוכבים וחול אינם מייצגים ברכה זהה, אלא דווקא ברכה מנוגדת אשר חלקיה המנוגדים משלימים זה את זה להרמוניה מופלאה.

כוכב - מציין את הייחודיות של האדם, את מעלתו ויתרונו כלפי האחרים. לכן הוא בולט ומזהיר על רקע השמים. האינדיווידואליות והפרטיות בשיאם.

החול - לעומתו מציין את האחדות. כל גרגר חול דומה לחבירו כשתי טיפות... חול, אין בו ייחודיות כלשהיא. כוחו של החול ועוצמתו – בהיאספם של מיליוני גרגרי חול ביחד.

לכל אחד משני חלקי הברכה, חסרון המתוקן ע"י חבירו: חסרונם של הכוכבים הוא החוסר באחדות, ואילו החול שעוצמתו באחדות גם בו יש חסרון שכן לכל גרגר אין שום ייחודיות ואישיות עצמית.

ברכת ה' לאבות היתה איפוא שכל יהודי יהיה בחינת כוכב, חשוב ומיוחד. לא היה, לא נמצא ולא יהיה כמוהו לעולם. רק הוא נברא לתקן את מה שעליו לתקן. אבל בה בשעה עליו לדעת שאין לו שום ערך בלעדי התאחדותו בתוך כלל ישראל.

הרב ח.י. גולדוויכט זצ"ל המליץ על רעיון זה את המשנה המפורסמת בפרקי אבות (א, יד) - "אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי":

"אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי" - הדגשת הייחודיות. אבל בה בשעה "וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי" - הדגשת האחדות.

סוד היחיד והיחד- הכוכבים והחול, הוא סודה של כנסת ישראל, שכל אחד מיחידיה הוא כבורג במכונה ענקית. כל המכונה תלויה בכל בורג, אבל כל בורג כשהוא נפרד – אינו אלא בורג קטן וחסר ערך.

הרב אברהם ריבלין שליט''א, מתוך האתר "ישיבת כרם ביבנה" - https://www.kby.org/hebrew/