"זיכוי הרבים", זה מעל הטבע!

   ישתבח הבורא ויתעלה היוצר אשר גומל עימנו "חסד גמור" ומעניק לנו "מתנה נפלאה", לכתוב עלון על פרשת השבוע, המתובל בסיפורים וחרוזים המבוססים על פי השקפת ורוח חכמינו.

   כמובן שבכל עלון כזה (אשר פעמים רבות מוכנס בו מאמר אחד המכיל כ- 2300 מילים), דורש הכנה והשקעה, עמל ויגיעה, ואינו נשלף ונשזר כלאחר יד.

   וכמו בכל דבר רוחני, גם כאן יצר הרע נכנס לתמונה - ומתערב ומתערבב בכל עלון שיוצא. הוא עושה שמיניות ותשיעיות באוויר, ממציא עיסוקים וטרדות, העיקר שלא יהא זמן להוציא את העלון באותו שבוע. אך בחמלת האל עלינו, משמיים מסייעים בידינו בכל שבוע להוציא את העלון.

   והנה, השנה (תשע"א) חג סוכות פרס כנפיו ועימו הגיע גם חול המועד "ארוך", אין ספק שהיה זמן בשפע כדי לארגן את העלון, אך למרות זאת יצר הרע מנע ממנו לטפל בעניין. הוא אִפְשֶׁר לנו ללמוד תורה, לברר הלכה, לעשות הכל - חוץ מלהכין חומר לעלון. ימי חול המועד כבר עמדו להסתיים, והשבוע יום חמישי זה עדיין "שמחת תורה", ולא נראה באופק שהשבוע יצא העלון. בלית ברירה העברתי הודעה לאחראי על הדפוס וההפצה, שהשבוע לא יצא עלון.

   אך היה לי מכך צער נורא! שהרי העלון מופץ באלפי עותקים בכמה ערים, ומגיע אף לצפון, הוא מודפס פיזית ומופץ גם בדואר אלקטרוני ואף מועלה ברשת, ומדובר באלפי שעות של לימוד תורה שנכחדו מהעולם!!! ובפרט שהעלון מגיע גם לאנשים "רחוקים" מהמצוות - אך "קרובים" לאלוקים, אשר מקבלים בכל שבוע את העלון "בדואר אלקטרוני" ולא מפספסים את קריאתו בכל מחיר, ובעצם זה הלימוד תורה היחיד שלהם במשך השבוע. ליתר דיוק, זה הקשר היחיד שלהם לדת, והשבוע המפעל הזה לא יהיה!

   החשבון הזה גרם לי צער נורא, אך לא יכולתי להילחם עם נתוני השטח.

   ליל "הושענה רבה" כבר פרס כנפיו, ליל רביעי נכנס לתוקף, והחלטתי שלפני שאלך ללמוד, אני חייב לנוח לפחות שעתיים. (משום שלא יצא לי לישון בלילה הקודם - ואף לא במשך כל היום, ואני אמור להיות ער לילה נוסף).

   והנה, חלפו כשעתיים, אני מתעורר, מנער את קורי השינה ובוהה בסכך ומנסה להתארגן. לפתע, בלי כל תכנון ויוזמה, בלי שום ריכוז והכנה, למרות קורי השינה, "בין רגע" רץ לי בראש כל העלון הנוכחי!!!

   אני רץ ליטול ידיים, מתיישב, כותב את "עיקרי הדברים", ומגלה שבידי נמצא חומר שלם לעלון, מסודר ורהוט, ואפילו עם סיפורים.

   באותו רגע הגעתי למסקנה שמשמים מתעקשים שגם השבוע יצא העלון הנוכחי - למרות קוצר הזמן.

   נכנעתי לנתונים, ובליל שישי (מוצאי שמחה תורה) עשיתי "פיניש" לעלון והכנתי אותו לדפוס, ולאחר חצות הוא נשלח לדפוס, ואכן ביום שישי הוא חולק כרגיל.

   ולמרות שבכל שבוע דרוש להוצאת העלון "לפחות יומיים" כדי לארגן את כל העניינים (הגהות אחרונות, שליחה לדפוס, ההדפסה, הנסיעה לדפוס כדי להביא את העלונים, להעביר למפיצים וכו'). הפעם קרה הבלתי יאומן, ותוך מספר שעות הכל היה מוכן.

מדוע אנו מעלים את הסיפור הזה בעלון?

בשביל שלושה מטרות:

   א) כדי לחזק אצלנו את הנקודה שכל מי שעוסק בזיכוי הרבים - פועלים איתו בשמים בכפפות אחרות, ומסייעים בידו כנגד כל הנתונים, ואם הוא יציב לעצמו מטרה, משמיים יעזרוהו לכבוש אותה. וגם אם מבחינה טבעית זה לא יהא בר ביצוע, משמים ידאגו להגיש לו אותה עם כפית לתוך הפה.

   ב) רצוננו לפרסם את ההשגחה הפרטית ולקיים "שיחו בכל נפלאותיו".

   ג) מעל הכל, רצוננו להודות לאבאל'ה שבשמים על חסדו הגדול אשר עימנו - תמיד - ובפרט על החסד הזה האחרון, ולבקש ממנו שלא ינטשנו גם בעתיד.

"אשרינו שיש לנו אבא כזה"