בכל שבת בנוסף לקריאת פרשת השבוע מהתורה קוראים בנוסף הפטרה מספרי הנביאים.

בשבתות שלאחר תשעה באב ועד ראש השנה קוראים הפטרות מיוחדות העוסקות בנבואות נחמה של הנביא ישעיה לגבי החורבן והגאולה שלאחריו.

ה'אבודרהם' מסביר, שההפטרות ערוכות כמעין דו שיח בין ישראל לקב"ה:

- בהפטרה הראשונה מצווה הקב"ה את הנביאים לנחם את עמו על החורבן: "נחמו נחמו (את) עמי".

- תגובתה של כנסת ישראל פותחת את ההפטרה השניה: "ותאמר ציון עזבני ה'" כלומר עם ישראל אינו מסתפק　 בנחמת הנביאים, אלא רוצה שהנחמה תבוא מהקב"ה.

- בהפטרה השלישית מוסרים הנביאים לקב"ה את תגובת ישראל בפסוק: "ענייה סוערה לא נוחמה" – עם ישראל אינו מסתפק בנחמתנו.

- בנחמה הרביעית הקב"ה מקבל את טענת עם ישראל ועונה: "אנוכי אנוכי הוא מנחמכם" – קיבלתי תביעתכם ואני מנחמכם בעצמי.

בהפטרה החמישית והשישית אכן, ה' בעצמו מנחם את עם ישראל: "רני עקרה", ו"קומי אורי כי בא אורך".

ולבסוף, בהפטרה השביעית, שמחים ישראל בנחמת הקב"ה: "שוש אשיש בה'" – בקב"ה בעצמו.

שתהיה לנו נחמה אמיתית ושלימה,