נמצאים אנו ערב יום הכיפורים, שיא השיאים של כל התקופה שעברנו מאז תחילת חודש אלול. שיא השיאים של כל השנה כולה, יום שבת שבתון שבו נמחלים עוונות ישראל בכל שנה ושנה לחוזרים בתשובה לפני ה'.

אמנם עברנו כבר את שני ימי ראש השנה, שגם בהם מאריכים בתפילות ועומדים לפני מלך מלכי המלכים ביום הדין, אך יום הכיפורים שונה הוא מראש השנה. לא רק בעובדה שזהו יום צום לעומת ראש השנה שמותרת בו האכילה ואף יש בו חג ושמחה, אלא מהותם של הימים שונה ותפקיד נפרד לכל יום, אך יחד עם זאת משלימים הם אחד את השני בעבודת ה' של כל יהודי ויהודי ושל עם ישראל בכללו.

בראש השנה לא אומרים וידוי בתפילות, וכן לא סליחות, זהו יום של המלכת מלך מלכי המלכים. זהו יום בו נברא אדם הראשון- הראשון שהמליך את ה' למלך, וכך גם אנו ממליכים עלינו ועל כל העולם מידי שנה את הקב"ה למלך- 'מלוך על כל העולם בכבודך והנשא את כל הארץ ביקרך'.

העמידה לפני הקב"ה בראש השנה היא של כל אחד אמנם בדין אישי, כבקרת רועה עדרו מעביר ראשון ראשון, אך כמכלול של עם ישראל שממליך על עצמו את ה' למלך. הקב"ה מוחל לעוונות של ישראל מצד הסגולה שיש בנשמת כנסת ישראל וטהרתה התמידית והנצחית.

ביום הכיפור כבר יש ירידה לפרטים, אומרים סליחות ווידוי בתפילה, כל אחד מזכיר את עוונותיו האישיים, יש כניסה פנימה אל תוך חשבון נפש מעמיק ופרטי. אמנם בזמן בית המקדש הכהן הגדול נכנס לכפר עבור כל ישראל בקודש הקדשים, אך על כל אחד מוטלת החובה לחזרה בתשובה- יום הכיפורים מכפר לשבים.

ביום כיפור ניתנו לישראל לוחות שניים, ואם על לוחות ראשונים נאמר 'ויחן שם ישראל כנגד ההר'- כאיש אחד בלב אחד, הרי שעניין נתינת התורה יש בה עניין של אחדות ושלמות של כל ישראל. גם עניין המחילה לעם ישראל, באה מצד הקולקטיב של 'עם קדוש אתה לה' אלוקיך'.

אם כן, יום כיפור הינו יום של אחדות והדבר בא לידי ביטוי גם במצוות היום- עבירות שבין אדם לחברו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חברו. השפת אמת מסביר שכל עניין החטא בא מהפירוד והריחוק- 'עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלוקיכם', ויש עבירות הגורמות לריחוק בין אדם לחברו ויש חובה על אחד לתקן זאת. על כן נקבל על עצמנו בכדי שיחתם דיננו לטובה בשלמות לתקן את 'בן אדם למקום', אך לדעת שבכדי להיות שלמים באחדות ולזכות לבחינה של 'לוחות שניים', עלינו לרצות את מי שפגענו בו, עד שנחזור להיות אוהבים כל אחד ואחד מישראל.

ביום הכיפורים ניתנה תורה לישראל, והרי נאמר 'ואהבת לרעך כמוך- זהו כלל גדול בתורה', אם כן זוהי עבודה חשובה כהכנה ליום זה. יש אף שאמרו שאין יום הכיפורים מכפר כלל (גם על עבירות שבין אדם למקום), עד שירצה את חברו- דהיינו, יוה"כ פועל את פעולתו על עבירות שבין אדם למקום רק לאחר שירצה האדם את חברו ויתקן את העבירות שבין אדם לחברו. וגם לולא הסבר זה, הרי שלפחות מחצית מהכפרה של יום הכיפורים תלויה בעבודת האדם ביישור ההדורים עם האחר ובעבודת מידות של אהבת כל אחד מישראל.