הטלית פועלת שהציצית יזכירו את המצוות

בסוף פרשתנו כתובה פ' ציצית. ובנוגע למצווה זו כתב האור החיים הקדוש "אמרו [חז"ל] כשראה משה מעשה המקושש אמר לפני ה' בימי החול לובשין ישראל תפילין וזוכרין המצות ביום השבת במה יזכרו, והשיב הקדוש ברוך הוא הריני נותן להם מצות ציצית שבה יזכרו וכו'".

והטעם שעל ידי ציצית יזכרו כל המצוות הוא, כי "ציצית" בגימטריא שש מאות, וביחד עם שמונת החוטים וחמשת הקשרים, הרי זה תרי"ג, ולכן ע"י "וראיתם אותו" ‑ את הציצית ‑ "וזכרתם את כל מצוות ה'" (פרשתנו טו, לט, ובפרש"י).

ולכאורה אינו מובן: מאחר שמטרת המצוה היא לזכור את כל המצוות, וזכירת תרי"ג המצוות הם על ידי הציצית, אם כן, היה אפשר לקחת רק ציצית, ולשם מה צריכים גם טלית?

ויש לבאר ענין זה:

טלית אינה כמו מזון שנכנס לתוך האדם פנימה אלא היא לבוש המקיף את האדם מבחוץ, כלומר, שהטלית מראה על ענין שאין האדם יכול להכיל בקרבו, כי נעלה הענין מהבנתו אלא הענין נשאר כ"מקיף" עליו מלמעלה.

וזוהי הוראת הטלית, שצריכים לידע שתרי"ג המצוות הנרמזות בציצית נמשכות ובאות מ"טלית", היינו, מענין שלמעלה מהשכל.

באם לוקח את ציצית לבד בלי טלית, והיינו, שאינו מכיר בזה שהמצוות הם ענינים שלמעלה מהבנתו - איך בכך שום מצוה, ואין זה מזכיר מאומה.

רק כאשר לוקחים את הציצית כפי שהם תלויות בטלית, ויודע ומכיר שכל ענין התורה ומצוות מקורו ממדריגה שאין לו שום תפיסא בה ‑ אזי נחשב כמצוה, והציצית מזכירים את כל המצוות.

(ע"פ לקוטי שיחות ח"ב עמ' 324 ואילך)