נא לשמור על קדושת הגליון

האם אנחנו מתגוררים בטוב שבעולמות האפשריים?

נכון לעכשיו, אנו, בני כדור הארץ, עדיין מכירים רק

עולם חי אחד ויחיד ולכן יש היגיון מסוים להשתמש

בו כתבנית שעל פיה מחפשים חיים במקומות

אחרים. כמו למשל באזורים הדומים ביותר לכדור

הארץ שעל פני מאדים או בירחו המימי של צדק.

כעת, כשמתגלים כוכבי לכת נוספים המאפשרים

בעיקרון חיים, הם מאתגרים עוד יותר את הגישה

הזאת הממוקדת בכדור הארץ. במהלך עשרים

השנים האחרונות מצאו אסטרונומים יותר מ 1,800-

כוכבי לכת מחוץ למה שמכונה מערכת השמש,

המכונים אֵקסו-פְּלנטות. הגלקסיה שלנו מאכלסת

לכל הפחות עוד 100 מיליארד כוכבי לכת כאלה.

מבין הכוכבים שנמצאו עד כה ישנם גם כאלה

הדומים מאוד לכדור הארץ. המאפיינים המגוונים

שלהם מורים על האפשרות, שלכמה כוכבי לכת יש

סיכויים לא רעים לתחזק מערכות חיים יציבות.

אותם כוכבים, שהם לכאורה בעלי יכולת משופרת

לשאת חיים, עשויים להיות המטרות הראויות ביותר

לחיפוש חיים חיזריים )אם כי בוודאי לא מדברים

כמונו, משום שהתורה שמיועדת למין המדבר ניתנה

דווקא כאן בכדור הארץ(. מרבית כוכבי הלכת מן

הסוג הזה שהתגלו בשנים האחרונות הם מן הסוג

המכונה "סופר כדור ארץ". מַסתם גדולה משל כדור

הארץ עד פי עשרה והרדיוס שלהם נע בין זה של

כדור הארץ לבין זה של נפטון.

אותם דמויי כדור-ארץ מגודלים הם המועמדים

המשכנעים ביותר כיום להיות עולמות בעלי כושר

משודרג לתמיכה בחיים. האסטרונומים מאחלים

לעצמם שיוכלו בקרוב להצביע אלעבר נקודה

כלשהי בשמיים, שבה קיים עולם מושלם יותר.

תמיד נשמע טוב יותר לברוח למקום אחר במקום

להתמודד. אבל האמת היא שהעולם החדש אליו

אנו משתוקקים נמצא תחת כפות רגלינו. הוא נקרא

"עולם הבא" משום שהוא

אין לנו מה לחפש בשום מקום אחר ולא משום שיש

או אין שם חיים אחרים, אלא משום ש"סופר כדור

הארץ" החדש לא יתגלה בעמקי החלל אלא דווקא

כאן. כך הבטיח השם, בורא שמים וארץ: "כי כאשר

השמיים

)ישעיה סו, כב(.

בתורת החסידות מוסבר כי העולם החדש הוא

גאולתו של העולם הישן, כאשר יתגלה כאן ובכל

רחבי הקוסמוס ש"אין עוד מלבדו". לא רק שאין

עוד אלוה אחר חס ושלום, אלא אין עוד

הכול. בכל מקום.

חז"ל אומרים שהקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם

משום שהוא נתאווה שתהיה לו "דירה בתחתונים".

כלומר, שתהיה מציאות תחתונה ושפלה, שעל פניה

מביעה ניגוד מוחלט לכל דבר שבקדושה – ושהיא

דווקא תהפוך לסביבה האידיאלית – 'דירה' לשכינה.

מילויה של התאווה הזו הוא תכלית הכול, וזו משימה

שהוטלה בעיקר על עם ישראל. כאשר אנו מקיימים

תורה ומצוות וממלאים בכך את רצון הבורא, אנו

מקדשים את העולם ומכשירים אותו להיות דירה

לקדוש-ברוך-הוא.

כדי שנצליח לעמוד במשימה ניתנו לנו כוחות רוחניים

נעלים ביותר. בתורת החסידות ניתן על כך משל

ממלך שיש בבית גנזיו אוצרות מדורי דורות, שבעיקרון

כמוסים וגנוזים מעין כל רואה. אך בשעת מלחמה,

כאשר מתעורר צורך לנצח אויב – משתמשים באוצרות

אלו ואפילו בבזבוז. האוצרות הם כוחות רוחניים. הם

ניתנו לנו כדי ללחום ברוע ובטומאה שבעולם ולנצח

במלחמה האלוקית.

המלאכים עושים גם הם את רצון הבורא בנאמנות

ובמסירות, אך הם אינם נדרשים להתמודד מול כוחות

טומאה. עם ישראל הוא מי שנדרש להתמודדות הזו,

והצלחתו בה היא זו שמגשימה את מטרת הבריאה.

הצלחה זו גם מסבה להשם נחת-רוח עילאית. וכפי

שנכתב על כך בספר הזוהר: "כד אתכפיא סטרא אחרא

– אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין"

)כאשר 'מתכופפת' ומוכנעת הטומאה – מתעלה כבודו

של הקדוש-ברוך-הוא בכל העולמות(.

חז"ל מספרים שכאשר עלה משה רבינו השמימה כדי

לקבל את התורה, התנגדו המלאכים ורצו שהתורה

תישאר אצלם, בטענה שהם טהורים יותר מבני האדם.

על כך השיב להם משה: אינכם מסוגלים להגשיםאת

מטרת הבריאה ולהקים 'דירה בתחתונים', משום שאתם

מנותקים מכל מה שנחשב לתחתון. אין לכם יצרים ואין

לכם שום קשר עם המציאות הגשמית וכל הפיתויים

שהיא מייצרת. דווקא עם ישראל, שחי ב'עולם התחתון'

ומתמודד עם היצר הרע, הוא זה שמסוגל להפוך את

המקום לעולם קדוש, ולכן ראוי שהוא יקבל את התורה

ועימה יגשים את הרצון האלוקי.

כאשר מגיע העולם לסף הקדושה הנדרש להפוך

ל'דירה' לקדוש-ברוך-הוא באה הגאולה השלמה.

הקדוש-ברוך-הוא מתגלה כאן במלוא הודו והדרו ובכך

מתגשמת תכלית הבריאה.

תנחומא נשוא טז. תניא פרק כז ופרק לו. תורה אור מג, סוף עמוד א ואילך.

המשך 'באתי לגני' ה'תש"י. מאמר דיבור המתחיל 'ואברהם זקן' ה'תשל"ח.