"וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנרה" (במדבר ח,ד) 'תנא דבי רבי ישמעאל: שלשה דברים היו קשין לו למשה עד שהראה לו הקב"ה באצבעו, ואלו הן: מנורה וראש חדש ושרצים. מנורה דכתיב "וזה מעשה המנורה". ראש חודש דכתיב "החודש הזה לכם ראש חדשים". שרצים דכתיב "וזה לכם הטמא". ויש אומרים: אף הלכות שחיטה, שנאמר "וזה אשר תעשה על המזבח"' (מנחות כט,א). מדוע התקשה משה במנורה, וכי כ"ך היה קשה לעשות מנורה ע"פ התאור בתורה? ועוד דרשו חז"ל: '"מקשה זהב" מהו מקשה? כלומר מה קשה היא לעשות. שהרבה יגע משה עד שלא עשה המנורה, שכן הוא אומר: "מקשה תיעשה המנורה”. כיון שנתקשה, אמר הקדוש ברוך הוא למשה: טול [ככר] זהב והשליכהו לאש והוציאהו, והיא נעשית מעצמה, וכפתוריה ופרחיה גביעיה וקניה ממנה. אתה היה מכה בפטיש, ומעצמה נעשית. לכך הוא אומר: מקשה תיעשה המנורה, יו"ד מלא, ולא כתיב תעשה. כלומר, מעצמה תעשה. מה עשה משה? נטל את הכיכר והשליכו לאור, ואמר משה: ריבונו של עולם, הרי הכיכר נשלך בתוך האש, כשם שאתה רוצה, תעשה לפניך. מיד יצאת המנורה עשויה כתיקונה. לכך כתיב: כמראה אשר הראה ה' וגו'. כן עשה משה אין אומר כאן, אלא כן עשה, סתם. מי עשה? הקדוש ברוך הוא' וכו' (תנחומא "בהעלותך" סימן ג). וכי עד כדי כך היה קשה לעשות?- אלא ניראה שעשית המנורה כשלעצמה אינה כ"ך קשה, אלא שצריך כוונת עליונות לתיקון בעשייתה ע"פ ייעודה. ומהו יעודה?- “ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר ציוה ה' את משה" (פס' ג) 'ויעש כן אהרן להודיע שבחו של אהרן שכשם שאמר לו משה כן עשה' (ספרי) או כגרסת רש"י 'להגיד שבחו של אהרן שלא שינה', וכי חשבנו שאהרן יעשה מה שלא צווה?- אלא עניינו כנוסח הספרי, שעשה כמו שמשה אמר לו, שזה לא פשוט, ולא מדובר על העשיה בפועל שהיא פשוטה וברורה ואין בעיה לעשות כך, אלא עם הכוונה הנכונה, שמשה התקשה (כמו הפס' הסמוך לו) ולכן זהו שבחו של אהרן שהוא כן יכל לעשות זאת. ומהו העשיה?- “אל מול פני המנורה" כמו "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (פס' ב) '"אל מול פני המנורה יאירו" מלמד שמצדד פניהם כלפי נר מערבי ונר מערבי כלפי שכינה' (מגילה כא,ב) 'אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות - למול פני נר שבגוף המנורה שהוא אמצעי היה מצדד פני ששה הנרות' (רש"י) הנר האמצעי הוא גוף המנורה, והשאר מצדדיו מכוונים אליו. ניראה שזה מרמז ששלוש זה חזקה, זה מראה מה המציאות מראה, שיש מימין ומשמאל שלוש לכל צד. מה מבטאים הצדדים?- יש עוד פס' בהם מופיע "זה" “זה א-לי ואנוהו" (שמות טו,ב) 'והיו מראין אותו באצבע, ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים' (רש"י). וכן יש פס' “ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו" (ישעיה ו כה,ט) שגם בזה 'אמר עולא ביראה אמר רבי אלעזר: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים, והוא יושב ביניהם בגן עדן, וכל אחד ואחד מראה באצבעו, שנאמר "ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו"' (תענית לא,א). שכאן מופיע "זה" ביחס לאלקים שהוא דין וביחס לה' שהוא רחמים, כך ניראה שהאצבע של ה' ב"וזה מעשה המנורה" בא ללמד שיש שלוש כנגד דין ושלוש כנגד רחמים, שהם מבטאים את התגלות ה' בעולם בצורה כזו או כזו במציאות, אבל בעצם הכל בא מגוף המנורה, נר מערבי כנגד שכינה, שבעצם הכל מה'. זהו עניין המנורה להעלות את כל העולם שאנשים יראו שהכל מה', כמו על הים, שאפילו השפחות ראו, ובמעמד כזה זהו מעלה כמו עם ה' בגן עדן (שתחומיו הגשמיים בא"י). זה היה קשה למשה איך לגרום לאנשים להגיע למעלה כזו, ולכן גם התקשה בר"ח ושרצים, כעין לומר שני קיצוניים, ר"ח מתקדש ע"י אנשים מובחרים בקדושתם, ואילו שרצים מרמז על טומאה, והמנורה מחברת הכל, מעלה את כולם לדרגת קדושה גבוה, וזה משה לא ידע איך לעשות. לכן גם ה' הראה למשה את מחצית השקל ('דאמר רבי מאיר: כמין מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כסא כבודו והראהו למשה, ואמר לו: "זה יתנו" כזה יתנויר' שקלים פרק א הלכה ד)שזה מצוות חיבור בבנ"י (שכל אחד הוא רק חלק, חצי), וניראה שלזה רומזים חז"ל 'רבי לוי ברבי אומר: מנורה טהורה ירדה מן השמים, שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, "ועשית מנורת זהב טהור”. אמר ליה: כיצד נעשה אותה? אמר לו: "מקשה תיעשה”. אף על פי כן נתקשה בה, וירד משה ושכח מעשיה. עלה ואמר: ריבונו של עולם, שכחתי מעשיה. הראה לו הקדוש ברוך הוא למשה, ועוד נתקשה בה. אמר ליה: "וראה ועשה”. עד שנטל הקדוש ברוך הוא מטבע של אש והראה לו עשייתה. אף על פי כן נתקשה על משה, אמר לו הקדוש ברוך הוא: לך אצל בצלאל והוא יעשה אותה' (תנחומא "בהעלותך" סימן ו) שההסבר למנורה קשור במטבע של אש, כמו אותו מטבע של מחצית השקל שהראה לו. וכן 'שלשה ומחצה למנורה, מחצי לג לכל נר' (משנה, מנחות פרק ט משנה ג) חצי לוג כמו מחצית השקל. (בזה אולי אפשר לתרץ קושיית תוס' (מנחות כט,א. ד"ה 'שלשה') למה לא הביאו גם שהראה לו את מחצית השקל, שאפשר לומר שזה מטעם שזה כלול במנורה, שזה אותה פעם שהראה לו, למנורה ולמחצית השקל יחד). בזה משה התקשה כיצד לעשות כך, אבל אהרן 'אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה' (אבות א,יב) כיון שהוא מאחד בבנ"י ומחברם לה' ולתורה, הוא יודע לעשות את מעשה המנורה כראוי, זהו מהותו ממש, ולכן זהו שבחו שלא שינה מרצון ה', אלא זה בדיוק כרצון ה' כמו שמשה אמר לו לעשות בשם ה'. לכן זהו גם תשובת ההרגעה לחלישות דעתו של אהרן ('"בהעלתך" - למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? - לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו. אמר לו הקב"ה: 'חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות'.' [רש"י. ח,ב]). שהתשובה לאהרן היא שאמנם הוא לא הקריב בנשיאים, אבל זה לא בגלל שמנותק מזה, אלא שהנשיאים באים בשם כולם כדי שנזכה בעולם להשראת שכינה ע"י המשכן, אבל בעצם מי שמחבר את בנ"י בפועל למשכן ממש, זהו אהרן כמו שבא לידי ביטוי במנורה כמו שאמרנו. ניראה שזה רמוז בדעת הי"א: 'ויש אומרים: אף הלכות שחיטה, שנאמר "וזה אשר תעשה על המזבח"', מרמז לקשר של "וזה" כמו המנורה, שאהרן מעלה למקומו הנכון את הקרבנות, כך שהוא בעצם שורש קרבנות הנשיאים כולם.

לע"נ אמו"ר אברהם בן יהושע צבי הכ"מ.