פרפרת על הפסוק

וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר (שמות י"ט י"ז)

על הפסוק וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר (שמות י"ט י"ז) דורשת הגמרא: אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא, מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה, מוטב. ואם לאו, שם תהא קבורתכם... אמר רבא, אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. קיימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר (שבת פ"ח ע"ב).

והשאלה נשאלת: הרי ידועים ומפורסמים דברי הזוהר הקדוש (לך לך צ"א ע"א) שבמעמד מתן תורה עמדו כל נשמות ישראל בהר סיני, אף אלו שעדין לא נולדו, כפי שנאמר בפסוק כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵינוּ, וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה - עִמָּנוּ הַיּוֹם (דברים כ"ט י"ד).

ממילא בהר סיני הייתה הכפייה כגיגית על כל נשמות ישראל, גם אלו שעדין לא נולדו. מצד שני, בזמן אחשוורוש שחזרו וקיבלו התורה מאהבה, לא כל עם ישראל קיבל את התורה מאהבה, אלא רק אנשי אותו הדור. ולכאורה מה עם השאר? ומה איתנו - הרי לא היינו באותו הדור?

האמת היא שזו הכף זכות שיש ללמד על החוטאים, ובזה ניתן לרכך מעט את צער השכינה, וזה על דרך שלימד משה סנגוריה על ישראל בחטא העגל כפי שמבואר במדרש, והנה דברי המדרש בקיצור:

כאשר בורא עולם ביקש להיפרע בחטא העגל מעם ישראל על שעברו על שתי הדיברות הראשונות - אנוכי ה' אלוקיך ולא יהיה לך אלוקים אחרים על פני, שקד משה היאך לְזַכּוֹת את ישראל. אמר לפניו: ריבונו של עולם, אני נצטויתי, הם לא נצטוו. אמר לו הקב"ה: משה, לא נצטוו?! אמר לו לאו. מה אמרת בסיני? אני ה' אלהיכם?! לא אמרת אלא אנכי ה' אלהיך. מה אמרת? לא יהיה לכם אלהים אחרים?! לא אמרת אלא לא יהיה לך אלוהים אחרים (דברים רבה, עקב פרשה ג').

זו הכף זכות שלימד משה על ישראל, ובזה הסיר מעליהם את הקטרוג הנורא של חטא העגל. [ומחמת זאת בורא עולם ציווה אחר כך את ישראל בלשון רבים, וכתב בתורה אני ה' אלהיכם, ולא אמר עוד אני ה' אלהיך (שמות רבה כי תשא פרשה מ"ג).

אף אנו נלך בדרך זו ונלמד סנגוריה על ישראל. בהר סיני הייתה קבלת תורה בכפייה - שכפה עליהם הר כגיגית, ובימי אחשוורוש חזרו וקיבלו התורה מרצון. אך מי קיבל? אלו שהיו באותו הדור. משום כך נשארה כף זכות על החוטאים, שהרי הם לא היו בכלל אלו שקיבלו מרצון.

כמובן שהדברים דקים. אך כשם שמשה לימד כף זכות 'דקה', אף אנו הולכים בדרכו ומשתמשים בצורה שבה השתמש, מתוך רצון למעט מצער השכינה, ולהוריד קטרוגים מעל ישראל.

[ומי שחפץ להשתמש בחידוש זה כדי להתדרדר ולהתיר הרצועה ולפרוץ בחומת הדת חלילה, ברור שהוא טועה. שהרי חובה לעשות הפרדה גמורה בין 'לימוד כף זכות' על חטא שנעשה - לבין 'התרת הרצועה' והוראת היתר עתידית, ודברים אלו ברורים לכל תלמיד חכם, ומי שזה לא מובן לו - חובתו לפרוס הדברים באוזני רב, ולבקש ממנו הסבר רחב יותר בעניין. ומי שמתעקש לסבור אחרת, כואבים אנו את כישלונו, אך איננו חוששים מפניו, וכבר אמרו חז"ל הלעיטהו לרשע וימות (ב"ק ס"ט ע"א), ואין זה סיבה למנוע בגינו את כתיבת החידוש תורה הנ"ל].