במרכז דרמסלה יושב לו רופא טיבטי ששמו נודע למרחקים. רבים מהמקומיים והתיירים הסובלים ממיחוש או מחלה כלשהי, או שרוצים לדחות מעליהם פגעים – מגיעים אליו לטיפול קצר. לאחריו הם ממתינים קמעה, משלמים סכום אחיד, למיטב זכרוני, וזוכים בגלולה מרה. במה מתמחה אותו רופא? במה לא. בעוד עולם הרפואה הקונבנציונלית נחלק למחלקות רבות. ראש, אף-אוזן-גרון, אורטופדיה, לב, ניורולוגיה, עור. אותו מרפא טיבטי פותר הכל. לכל בעיה פוטנציאלית או ממשית יש לו תשובה. ביום הראשון לשהותנו בכפר שמנו אליו פעמינו בעקבות שלשולים של בננו הגדול. ביום השני הגענו עם בחילות והקאות של הילד השני. התרופות היו מרות, אבל עבדו, אז חזרנו, כעבור כשבועיים, עם תקווה לטפל בבלוטת התריס. לא פחות.

תתגברו על השאלה הצדדית האם הרפואה הטבעונית עובדת או לא. המגמה היא המשמעותית. הרפואה הקונבנציונלית מטפלתבמחלות. ומחלות יש הרבה. הרפואה הטבעונית מטפלתבאדם. ההנחה היא שטיפול נכון באדם ממילא יפחית את לחץ הדם, הסוכר, בעיות הלב וכהנה.

היסוד לגישה הזאת מצוי כבר בהלכות דעות לרמב"ם. שימו לב, הלכות דעות הוא קובץ הלכות מחייב ולא ספר רפואה. שם מבאר הרמב"ם את הדרך "להיות הגוף בריא על פי דרכי הטבע". בסיום מבטיח הרמב"ם הבטחה משמעותית: המנהיג עצמו בדרך זו "אני ערב לו שלא יחלה כל ימיו".

מהגוף לנפש

מהטיפול בגוף אפשר ללמוד על הטיפול בנפש. העיסוק במחלות הנפשיות השונות וברגשות בכלל הוא כעין הטיפול במחלות. אפשר להתבונן בכל בעיה נפשית בפני עצמה ולתור אחר העצה המתאימה כדי לתקנה. אך ישנה דרך אחרת. אם רוצים להימנע ממחלות, כדאי לטפל באדם, או בחולי האנושי הגורם לכל המחלות.

בעל התניא מבטיח בהקדמה לספרו כי הוא עומד להניח לפנינו את "כל התשובות על כל השאלות". לכאורה, אחרי הבטחה שכזו היינו מצפים לפרוט של בעיות ודרכי פתרונן. בפועל יש בספר מעט עצות לבעיות פרטיות. היכן הן התשובות לכל השאלות? בתניא המחבר מלמד כיצד לטפל באדם, ואז, בדרך ממילא, כל השאלות והבעיות נפתרות.
כיצד מטפלים באדם? באופן מפתיע, התשובה הזו קשורה למפעל חייו ולמעלתו הגבוהה של רבי שמעון בר-יוחאי.

ראיון שאתה חייבים קרוא

על-מנת למצוא את התשובה אתם יכולים להתחיל לנבור בספרי הקבלה והחסידות או שאתם יכולים לקצר את הדרך ולקרוא את הראיון שנערך עם הרב מענדל וועכטר לקראת ל"ג בעומר והודפס בגיליון האחרון של מעיינותיך. מבחינתי זהו ראיון העשור. יש ראיונות שמצליחים להיות כל כך מזוקקים, שהם מקפלים בתוכם עשרות שנות לימוד. ננסח את זה אחרת, גם אם תלמדו עשר שנות חסידות לא תגבשו לעצמכם בצורה כל כך מסודרת ובהירה את עקרונות היסוד של המחשבה החסידית והטיפול החסידי בנפש האדם כמו בראיון המדובר.

קחו את הראיון הזה, תדפיסו אותו ותלו אותו מעל שולחן העבודה שלכם.

לדבוק במציאות האמיתית – לא באשלייה

איך מטפלים באדם הנמצא בתוך מיצר ומבקש להיחלץ? המסר שמתמצת הרב וועכטר מתוך תורת החסידות הוא שכל עוד הוא נמצא בתוך המציאות האישית שלו, הוא מתרומם קצת וחוטף מכה חדשה; הוא משנה כיוון אך שוב פעם נתקע במים. וכך שוב ושוב.

הוא ממחיש זאת באמצעות משל ויטגנשטני: כאשר זבוב נכנס בטעות לבקבוק, הוא מנסה לצאת ולהיחלץ ממנו. הוא עולה למעלה בניסיון לצאת. כיוון שהחלק העליון של הבקבוק מיצר והולך עד לפתח הצר, הזבוב מקבל מכה ומשנה את כיוון תעופתו. הוא חוזר ויורד למטה אבל אז הוא נתקע במשקה שבבקבוק. כך הוא עולה ויורד, מקבל עוד מכה ועוד מכה ואינו מצליח לצאת מ"בית האסורים" שהוא נתון בו. אילו מישהו היה מכוונו לחור הבקבוק – הוא היה נמנע מהמכות שחטף בהיותו בפנים. כלומר הדרך הפחות טובה לטפל בעצמנו היא לבחון את אותן מכות וכיצד להימנע מהם. הדרך הקלה והנכונה יותר היא לבקש שידריכו אותנו בדרך החוצה.

משל אחר שמעלה הרב וועכטר הוא זה של ילד קטן המרעיש בבית כשהוריו רוצים לנוח. הגערות בדרך כלל לא יעזרו או שישאירו משקעים בילד. הילד יתקשה להתאפק לאורך זמן. הדרך הקלה יותר להתמודד עם הסיטואציה היא לתת לילד משחק מסקרן. הילד ישקע במשחק, ב"עולם אחר", וההורים יזכו במנוחה.

ככל שמתרוממים לעולם אחר, עולם בו הבורא נוכח יותר בגלוי, ממילא הרבה דברים שמפריעים ומציקים "בעולם הנמוך" חדלים מלהשמיע את קולם. הרבה בעיות נפשיות הנובעות מכך ש"המציאות שלי, ההנאה שלי, הסיפוק שלי הם הדחפים הכי חשובים" – נפתרים.

כלומר טיפול בשורש הבעיה – בישות העצמית, מסביר הרב וועכטר, משרשרת את המחלות. אין צורך להסביר לאדם מדוע כעס או גסות הרוח הם חמורים. מספיק לתת לו להבין שאין לו סיבה לכעוס.

אנחנו ורשב"י

טיפול באדם נועד להעלות את ערכו. המטרה של הטיפול היא להראות לו שהוא לא נברא פעוט חסר חשיבות. כל מציאותו היא ביטוי כוחו של הבורא. כתוצאה מכך יש לו תפקיד משמעותי בעולם – לשקף בחייו את כוח הבורא. גילוי הכוח הפנימי הזה הופך את האדם מיצור מוגבל וגשמי לצינור עבור האינסופי. כאשר האדם משתחרר מהישות העצמית ומתחבר למציאות האמיתית, מציאות של "אין עוד מלבדו", אזי בדרך ממילא כל הבעיות שהציקו לו מקבלות בעיניו משמעות אחרת לגמרי.

הטיפול באדם, החיבור לנקודה הפנימית ולא טיפול במחלות, עמדו במרכז חייו של רשב"י. מטרתו הייתה להראות לנו את מעלתנו הגבוהה, את חור היציאה מהבקבוק. לגלות לנו את שורש העצמיות, הממד הפנימי האמיתי העולים מתוך תורת הנסתר.

צריך לשמוח בל"ג בעומר, לצאת לצעדות, כדאי גם לבקר במירון, אם אתם לא מפחדים מהעומס. אבל הכי חשוב זה לקבל על עצמנו לטפל בעצמנו. לא על-ידי עיסוק במחלות, אלא על-ידי לימוד פנימיותנו. הדרך לכך היא על-ידי לימוד החסידות. וכדאי, למי שהדרך נראית לו ארוכה, להתחיל בקריאת הראיון הנפלא ומשנה החיים הזה.