בסד

קדושת הדומם כנגד בריאת העולם?

לע"נ הרב יוסף הכהן בן שרה זצ"ל לפרשת במדבר  ולחג השבועות ד סיוון   התשע"ה

-----------------------------------------------------

חג השבועות השנה צמוד לפרשת במדבר , בקריאת התורה בחג אנו קוראים על כל עניין עשרת הדברות ובסיום הפרשה אנו מצווים "ואם מזבח אבנים תעשה לי , לא תבנה אתהן גזית ....מזבח אבנים תעשה לי " וגם בפרשת במדבר אנו קוראים על נושא בניית המשכן ועל איסור הכרתת הלווים , נראה שהתורה מייחסת קדושה לדומם יחד עם קדושת האדם ? וכי מה זה משנה לקב"ה באיזה אבנים בונים את המזבח ?  , קדושת האדם ברורה מאליה כמו שנקרא במגילת רות על חתונת רות ובעז ועל כל הטוב שהוא גמל איתה והיא איתו...

אך מה זה קשור לקדושת הדומם?

אך מסתבר שיש קשר הדוק בין השניים,  המשך הפ"ס בפרשת החג מסיים ב" כי חרבך הנפת עליה ותחלליה ", הקב"ה אוסר לנו לבנות מקדש שישמש אותנו להקרבת קרבנות ולעבודת הקודש בדבר שהוא מקצר חיי אדם , אך מה ? האם האבן מרגישה זאת??

בניית המשכן היתה כידוע מחומרים מן החי והצומח , והמקדש  בעיקר מאבנים מתאימות . שניהם  היו בנויים מחמרים מהדומם , במשכן היו " יתדות" שהיו תופסים את הבדים והיריעות שלא יעופו ברוח והם היו תקועים באדמה  , לעניין זה הנראה פעוט וחסר חשיבות ישנן משמעיות הלכתיות כמו גם לאבני המקדש .

כל חיינו תלויים במידת מה באדמה עליה אנו חיים , אשר מצמיחה לנו יבולים ובה נובעים מעיינות ונחלים, במאמרנו אנו מציינים את קביעת יסודות המשכן באדמה, האם קדושת המשכן הועברה לאדמה, האם האדמה היתה קדושה כדוגמת הסנה של משה רבנו במדבר? ואם כן איך דומם מרגיש קדושה, אין לו רגשות כמונו האדם וגם לא להבדיל כבעלי החי...

עוד מופיע הציווי בקשר לבניית מזבח "ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחלליה  "

רואים מכאן גם איסור להניף ברזל ולהעזר בו לבניית המזבח , מה גם הוא אולי מרגיש משהו?? לא נראה לי..

אך מסתבר שכן!

בתהילים קב מופיע הפ"ס "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו", מפרש רשי,שישראל אהבו את אבניה של ארץ ישראל, עד שיכניה וגלותו לקחו מאבני הארץ לבנות מהם בתי כנסת בבבל, ומחזק את דבריו האבן עזרא, שמפרש שרצו לראות את אבניה ולנשקם מרוב חיבה .

רואים אנו כמה חיבה יש לאבני  הארץ  ולאדמתה , וידוע שעולים חדשים מנשקים את אדמת הארץ בהגיעם לארץ.

אך עדין, עם כל הכבוד... זה דבר דומם, לא חי או בעל חי...

כל פירוט בנית המשכן על כל חלקיו , מתקשר גם  למלאכת  בריאת העולם , הכיצד?

ביום הראשון בריאת השמים , וכתוב" נוטה שמיים כיריעה" , שהוא כנגד "ועשית יריעות עיזים".

ביום השני נאמר" ויהי רקיע מבדיל בין מים למים " כנגד" והבדילה הפרוכת לכם" במשכן.

ביום השלישי נאמר "יקוו המים אל מקום אחד" כנגד" ועשית כיור" ששם המים מתכנסים  במשכן.

ביום הרביעי נאמר" יהי מאורות " כנגד" ועשית מנורת זהב" במשכן.

ביום החמישי,נאמר" ישרצו המים ועוף יעופף" כנגד "והיו הכרובים פורשי כנפים" .

ביום השישי נברא האדם וכנגדו נאמר במשכן " ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך"

ביום שבת " ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם"  כנגד" ויברך אותם משה" ותכל העבודה,",כנגד " ויקדש אותו" – "וימשח אותו", וכנגד "השמים" נאמר בית קדשי הקדשים ששם שכינת הקב"ה , וכנגד "הארץ"

" ופרי הארץ, ושתי מערכות לחם הפנים" שש המערכות שהיו כנגד שישה עתים, זרע , קציר, קור חום קיץ וחורף.

אנו רואים שמלאכת המשכן על חלקיו  שהם דומם משולים לכל מעשה בריאת העולם , ממשמע שעצם קיום המשכן על כל פרטיו וכליו  דומה ומסמל את כל בריאת עולמנו בו אנו חיים, וכל זה ביחס לדברים דוממים...

אנו קוראים בחג גם על קבלת עשרת הדיברות על הר סיני שהיה כידוע הנמוך שבהרים , ונשאלת השאלה הידועה... למה בכל זאת על הר סיני , למה לא על הר גבוה יותר ?

 והתשובה הרווחת היא שנתינת התורה על הנמוך בהרים משולה לתורה שהיא לא ניתנה בגאווה  ובשחצנות חלילה, אלא בצניעות ושפלות מה גם שהיא ניתנה במידבר  שהוא מקום שומם למדי.

את הענווה שמסמל הר סיני שעליו קיבלנו את התורה אנו לומדים ממשה רבנו שהיה ענו מכל אדם מה שחיבר אותו עם הר סיני השפל בהרים , התרברבו ההרים על מי מהם תינתן התורה וכאמור נבחר הר סיני שנאמר" למה תרצדון הרים גבנונים,ההר חמד לשבתו אלקים",ההרים הרמים והגאוותנים נמשלו לבעלי מומים ביהירותם , בניגוד להר סיני אותו חמד ה " לשבתו אודות לצניעותו .

אך האם יש סיבה נוספת לכך? הרי המשכן ניבנה מטוב מחצבי הארץ ובפאר והדר , מה שמסמל לא פחות! את בריאת העולם..

בפרשה  מופיעה בפירוט מלאכת הלויים במשכן  , שהיא עבודה לא קלה אך מאוד חשובה וקדושה, שכל עבודת הלויים היא כאמור בכלי המשכן שמשולים לבריאת העולם, איזה יראה צריך  כדי לעסוק בכלים עם משמעיות כל כך חשובות וטהורות! ועוד שכידוע זה דבר דומם...

כיום לצערנו לא קיים לא המשכן וקל וחומר לא המקדש [ שיבנה במהרה אמן!]

כידוע יש דרגת , חי ,צומח, דומם, ויהודי!  אנו מצווים לעבוד את ה" יתברך, ולצערנו בינתיים לא על ידי הקרבת קרבנות ועולות, אלא על ידי תפילות וקיום מצוות שהם כנגד הקורבנות ,אנו נציגי הקב"ה בבריאה  " חלק ה" עמו חבל נחלתו" ,לשם כך עלינו לקדש את הסובב אותנו , גם את הדומם , בדומה לכיסוי החלה שבת , שלא תתבייש,מה , היא מרגישה משהו?   ..אבל עלינו לכבדה שהרי כיסוי החלה משול  לטל שהיה מכסה את המן בשתי שכבות ,נמצא איפה שאנו עושים " האנשה" לדומם , משמע הוא מרגיש או משהו כזה...

בליל שבת אנו קוראים את המזמור " אשת חיל"  , בו נאמר" כל ביתה לבוש שנים מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה".

"לבוש השנים" הינו צמר יקר שצבוע אדום בדומה לתולעת השני  במשכן ,כאן מתגלה חוש היופי  התכנון והדאגה שיש לאשת החיל ,היופי מתייחס גם "למרבדים " שהם למעשה בדים או שטיחים מקושטים שנתלים על קירות הבית , אך גם משמשים למצעי המיטה , כרמז לקרבת האישה לבעלה ,כמו לבוש בדי הפשתן  השש והארגמן שנעודו לייפות את האשה בעיני בעלה .

בזמננו שאין המקדש והמשכן קיימים ,האדם מצוי לפעמים במצב של עצבות  וקיפאון  ,אך החכם אינו צריך  להתיירא מ"השלג" שבחוץ משום שביתו של האדם אמנם בנוי מאבנים דוממות אך הם לבושי שנים

שכן על האדם לעלות במעלות התורה, שהרי התורה עוטפת את העוסקים בה בלבוש של מצוות ומעשים טובים ,אשר יש בהם מצוות שתלויות בדם כצבע השני , כגון מצוות מילה בה אנו קשורים לבוראינו לעד  וכך כל המצוות שומרות על הבית שהתורה מצויה בו שכן "אין לקב"ה אלא ארבע אמות של הלכה"

לכן בזמן הסתר פנים  יש לחוכמה שגנוזה בתורה  [וידוע שעל כל אות יש תילי תילים של הלכות..] ערך בפני עצמה ועיקרה היא באמת שלה,  הרי כאשר מתוסף אליה יופי , הדבר רק מפאר ומרומם אותה .הצדדים החומריים של היופי שנראה שהוא חיצוני , מוסיפים משיכת לב אל החוכמה בהיותה שוכנת בלבוש או כלי מפואר .

וכך הוא גם בתורתנו הקדושה שמקשטים אותה במובן החומרי בבגדי נוי ,[כגון הרימונים] ויותר מכך, דרך הנביאים היא שע"י פיוט  שירה  וצחות הלשון של המשנה והגמרא  שבכך  מועצם יופי חוכמתה  , וכאשר חכמיה מתלבשים "בזיו החוכמה" כקישוטי כלה .

מכאן אנו רואים שעולמה של השכינה ,ונוכחות  ה" אינה  ממלאת את העולם רק בדברים שיש בהם תועלת לנו האדם אלא גם  ביופי !

הארץ שהיא מכוסה בעשב ופריחה  ממלאת את ליבו של האדם בשמחה  , כך גם " אשה נאה דירה נאה  כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם", ההרמוניה נוצרת בין  שילוב היופי שהוא הדומם בדרך כלל לבין התורה  והקב"ה  כך אנו מיפיים את עולמנו ואת חיינו ולא מה שחושבים שהדבר נועד  רק לעניין החומרי.. הוכחה לכך היא הפ"ס " אישה נאה דירה נאה"  ע"י  החומריות וכך שהיא באה בשילוב של יופי וקדושה כפ"ס "שש וארגמן לבושה"..  השש מסמל את החסד  והאהבה , הארגמן  מסמל את הגבורה , וכך ע"י איחוד בין השניים מגיעה ה-" תפארת" שהיא הרחמים והאמת , בדומה לבגדי הכהן הגדול במקדש שרמוזים  בהם סודות נפלאים,וכך ע"י קידוש החומר, והשימוש בו לתועלת עבודת ה" וחיזוקה , כמו התייפות האשה בעיני בעלה  , או לבישת בגדים נאים ,כנאמר "כל תלמיד חכם שיש רבב בבגדו חייב מיתה",שכן ע"י קידוש הדומם אנו מקדשים את עצמנו שהרי ישראל בני מלכים הם ומשולים לכלתו של הקב"ה [בדומה לכתובת התורה אותה אנו קוראים בחג הבעל"ט] וכך גם שנראה שהדומם לא מרגיש כלום,אך הנשמה חשה ומרגישה מכובדת וקדושה כמו בשבת שיש לאדם נשמה יתרה שכן יש גם לדומם גילויים  של קדושה והם הם עיטוריה של השכינה כמו גם עניין כיסוי החלה בשבת , כל אלה  למרות שהם דברים חומריים לכאורה ללא כל קדושה או משהו דומה, הם מלאים בקדושה ויופי אם רק משתמשים  בהם נכון  ומקדשים על ידם את חיינו  וחיי זולתנו ואת עולמו של הקב"ה  ,  ובעקבות זאת  את הבריאה כולה שהרי הקב"ה בעצמו כשברא את  האדם הראשון  נטלו והחזירו על כל אילני גן העדן  ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי" [קהלת רבה]   ,שכן אנו משולים לבני מלכים בארמונו של מלך מלכי המלכים וכי יש יותר מזה? וכי לא היינו מכבדים מלך בשר ודם[ להבדיל]ואת ארמונו וכל החפצים היקרים שבו?קל וחומר ולהבדיל את עולמו של הקב"ה על כל  מכלוליו,וכך נראה שמלאכת המשכן וכליה גם בהיותם דבר דומם וחסר תחושה כלשהי שרתו את עבודת הבורא  יתברך שכמו שציינו לעיל כל כלי במשכן היה משול ליום מסויים  בבריאת העולם שכידוע לכל יום היה בן זוג   ורק  אנו זכינו שיום השבת יהיה זיווגינו, שהרי השבת היא דבר דומם, לא אנושי..ואנו מקדשים אותה ובעזרתה את כל ימות השבוע  שאנו אומרים כל יום "היום יום..בשבת קודש השיר שהיו הלווים שרים בבית המקדש"  כך ע"י  תיעול החומר  וקידושו  וכדרך שאנו פועלים שביתו של אדם הוא משכנו ושולחנו הוא מזבח הקב"ה  והאדמה שעליה בנוי הבית קדושה בקדושת הארץ וה" יתברך  בדיוק כיתדות המשכן שתקועות באדמה ומקדשות אותה לעבודת הבורא יתברך!אנו ממלאים אחרי ציויי ה" ובעצם מודים לו על כל הטוב שהוא העניק לנו ולמעננו ויחד  עם זה למענו !וכך אנו מתנהגים כממלכת כהניים וגוי קדוש כיאה לבני מלך העולם "שמלא כל הארץ כבודו" –חג שמח וקיץ טוב!