ננסה לעמוד, בעז"ה, על משמעות שמו של פרי בטננו - "פורת", שנולד בחודש שבט, בו חל ראש שנה לאילן.

בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן; בָּנוֹת, צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר (בראשית מט, כב).

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: מאי דכתיב '(ישעיהו לב,כ) אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור'? - כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים - זוכה לנחלת שני שבטים, שנאמר 'אשריכם זורעי' ('זורעי' היינו צדקה וחסד כדמפרש לקמיה) - ואין זריעה אלא צדקה, שנאמר (הושע י,יב) זרעו לכם לצדקה [ו]קצרו לפי חסד [נירו לכם ניר ועת לדרוש את ה' עד יבוא וירה צדק לכם]; ואין מים ['על כל מים'] אלא תורה, שנאמר (ישעיהו נה,א) הוי כל צמא לכו למים [ואשר אין לו כסף; לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב]; וזוכה לנחלת שני שבטים (דהכי משמע: רגליכם ישולחו בנחלת השור והחמור: יוסף ויששכר): זוכה לכילה, כיוסף, דכתיב (בראשית מט,כב) בן פורת יוסף [בן פרת עלי עין] בנות צעדה עלי שור (היינו כילה); וזוכה לנחלת יששכר, דכתיב (בראשית מט,יד) יששכר חמור גרם [רֹבֵץ בין המשפתים] ('חמור גרם' מתרגמא 'עתיר בניכסין'). (בבא קמא, יז ע"א).

המהרש"א בחידושי אגדות (שם) כותב:

יש לדקדק מה עניין "כילה" ל"נחלה", ולמה קראו אותה נחלת יוסף?

ונראה לפרש, שהבנים חשובים נקראו "נחלת", שנאמר "הנה נחלת ה' בנים..." (תהלים קכז, ג). והבנים נקראו על שם המטה, כמו שכתוב "מטתו של יעקב שלמה" (ספרי, בחוקותי ב, ח). ודרש פורת מלשון "הושיבה באפיריון" (בפרק קמא דסוטה, דף יב ע"א), שהיא מטה לכילת חתנים. ואפשר שהוא מלשון פוריא, כמה שנקראת המטה כך על שם פריה ורביה. 

ואמר שזכה לכילה.

ומצינו בבניו שהיו מרובין באוכלוסין בזכות גמילות חסדים וצדקה שעשה עם אחיו במצרים וזן ופרנס אותם עד שפרו ורבו במאוד.

חן, הוד, זיו, הדר ופאר

רש"י מפרש: בן פרת - בן חן והוא ל' ארמי אפריון נמטייה לרבי שמעון בסוף (ב"מ דף קיח). בן פרת עלי עין - חנו נטוי על העין הרואה אותו... פרת - תי"ו שבו הוא תקון הלשון כמו (קוהלת ג) על דברת בני האדם.

בשפת אמת מביא את פירוש רש"י, ומוסיף: והוא כמ"ש כשהצדיק בעיר הוא הודה, זיוה, הדרה.  והוא הזיו והיופי שתמצא בכלל ישראל ע"י שעמך כולם צדיקים כו' מעשה ידי להתפאר, והיא המציאות חן שיש לכנסת ישראל, דכתיב הראיני את מראיך השמיעיני את קולך. והם ב' אלו המיוחדים שבט יהודה ויוסף. קולך ערב – הוא יהודה, ודוד נעים זמירות ישראל. ומראך נאוה – היא בחינת יוסף הצדיק, והוא עין טובה, שב' אלו הם העיקר עין טובה ולב טוב. והם בחינת זכור ושמור. וכתב עין טוב הוא יבורך, והוא כלי מחזיק ברכה [ובתפילה ברכת שמע קולנו היא בחינת יהודה ודוד. ושים שלום היא בחינת יוסף הצדיק]. והוא נועם השי"ת אשר פורס סוכת שלום עלינו ועל זה מבקשין ישדר לן שופריה. לכן עיקר הברכה ניתן ליוסף כמ"ש ברכות אביך גברו כו'.

פורה וגדל כגפן פוריה המשלחת פארותיה ונושאת פרי

אונקלוס תרגם: ברי דיסגי יוסף, ברי דיתברך כגופן דנציב על עינא דמיא; תרין שבטין ייפקון מבנוהי, יקבלון חולקא ואחסנתא. 

-         בדומה לכך פירש הרשב"ם: בן הפורה וגדל יוסף... גדל ורבה על עין, להסתכל למעלה מן העין בקומתו וביופיו. וכן פירש הנצי"ב בהעמק דבר: שגדל בקומה ויופי יותר מכל אדם. והוסיף: יש כאן כונה שניה עוד, שגדל בחכמה יותר משאר בניו... שניתן לו חכמת הטבע בשפע רב.

-          הראב"ע פירש: כמו סעיף (כלומר ענף)... מלשון פוריה (תהלים קכח, ג). ויש מי שפירש אותה מלשון וַתְּשַׁלַּח פארות (יחזקאל יז, ו).

-          רס"ג כתב: ויוסף בן פורה כענף הפורה על עין מים שיש לו שורשים שנתפשטו עלי חומה.

-          ספורנו פירש: הנה יוסף הוא בן גפן פורת, ענף של גפן פוריה, העושה צל לרבים כדרך הגפן... וזה כי בצלו חי בגויים יעקב ובניו במצרים. בן פורת עלי עין, בנות, וענינו היה כעניין ענף של גפן פוריה סמוך למעין, שהיא פורת ומגדלת בנות שהן ענפים.

-          וכן מופיע בחזקוני: בן פרת, לשון ענפים. כמו מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה (ישעיה י, לג), יוסף הוא בן שהענף שלו גדל עלי עין ושתול על פלגי מים.

הרמב"ן הביא את פירוש רש"י: בן פורת יוסף - בן חן, והוא לשון ארמי (ב"מ קיט.) אפריון נמטיה לרבי שמעון. בן פורת עלי עין, חנו נטוי על העין הרואה אותו, לשון רש"י. והקשה הרמב"ן על פירוש של רש"י: ורחוק הוא מאד לסמכו אל הלשון ההוא, שלשונות כאלה בתלמוד יוני או פרסי ושאר לשונות, אין להם חבר בלשון הקדש... אבל בן פורת, או כדעת אונקלוס מלשון פוריה ועניפה, או כדברי בעלי הדקדוק (עיין ספר השרשים שורש בנה) שעשו פורת מלשון ותארכנה פארותיו (יחזקאל לא ה), והם אמרו כי בן כמו נטע, והביאו לו דומה (תהלים פ טז) וְכַנָּה, אֲשֶׁר-נָטְעָה יְמִינֶךָ, וְעַל-בֵּן, אִמַּצְתָּה לָּךְ. והענין כאלו אמר נטע שבו פארות רבות יוסף: ועל דעתי בן כמשמעו, יאמר כי יוסף הוא בן שהוא כמו פארות אילן שתול על המעין אשר לא יכזבו מימיו... :

המלבי"ם מבאר: בן פורת יוסף... שיוסף יש לו מעלה בפריו, ובן הוא ענף, כמו וְעַל-בֵּן, אִמַּצְתָּ לָּך, הוא ענף נושא פירות. וביאר מעלתו משלשה צדדים, שהוא מעצמו גפן שורק נושא פרי. ב] שהוא בן פרת מצד שהוא נטוע עלי עין המים, שהוא לח ורטוב תמיד. ג] מצד שבנותיו, שהם ענפי הגפן, עולים וצועדים למעלה עלי שור וחומה, שענפי השורקה שמעלים אותם עלי החומה יפרו וירבו מאד ויחפו את כל החומה סביב. והמליצה א] שהוא יפה פרי תואר מצד עצמו. ב] מצד שהוא נטוע על מקור החכמה והיראה שהוא מקור מין חיים. ג] מצד שנשאהו ה' וירוממהו למעלה בגדולה וכבוד.

יהי רצון שבננו פורת נ"י, זה הקטן גדול יהיה, יגדל וישגה בקומה וביופי, בחכמה ובטוב לב ועין טובה, בצדקה ובגמילות חסד, יתברך כעץ שתול על פלגי מים חיים, בחן ובתפארת, ישלח ענפי פארותיו וייתן פירותיו -  "לתורה, לחופה ולמעשים טובים".