שמיני, עליה א, חסד בשבוע. ויק' ט,ו: "ויאמר משה: זה הדבר אשר צוה י-הוה, תעשו;וירא אליכם כבוד י-הוה".

מה שיתגלה לעיניך זה "כבוד י-הוה" = 58, המתבטא בגלוי "חן", יופי פנימי, חכמה נסתרה המסוגלת לפלאים. "ויאמר משה: זה הדבר אשר צוה י-הוה, תעשו;וירא אליכם כבוד י-הוה" = 2605, ואז תיודע לכך שאין לך צורך בכלום כי אינך כפוף לחוקי הטבע, ואז [דב' ח,ד] "שמלתך לא בלתה מעליך, ורגלך לא בצקה, זה ארבעים שנה" ואינך חסר דבר, [ירמ' לא,יג] "ורויתי נפש הכהנים דשן, ועמי את טובי ישבעו, נאם י-הוה". והסוד הזה יעמוד (שמ' טז,לב) "למשמרת לדרתיכם, למען יראו את הלחם", ולא תבכו על מה שבאמת נמצא בהישג ידיכם ועיני לבכם מנועים מראות.

על כן, "זה הדבר אשר צוה י-הוה, תעשו" = 1627, [דב' לא,טו] "וירא י-הוה באהל, בעמוד ענן; ויעמד עמוד הענן על פתח האהל". ומה הדבר אשר עלינו לעשות? ישיב האוה"ח הק': שיכינו עצמם בערך השלמות והמושכל, והערכת עמידתם, שהיא לפני ה'; ובחינה זו היא השגת תכלית השלמות, עכל"ק. כי מספיק שהאדם עומד ממש בכל רגע בתודעה ברורה שהוא לפני ה', ואז [תהי' עח,כה] "לחם אבירים אכל איש, צידה שלח להם לשבע", והכל בא באמת מהאדם, כי [מש' י,יא] "מקור חיים פי צדיק, ופי רשעים יכסה חמס", וחכם צדיק יראה את הנולד עד אשר יהיה (יש' מו,י) "מגיד מראשית אחרית", והוא אשר ידע להנהיג את העם (שופ' ב,ו) "לרשת את הארץ" הנועדה לו, בשלום ובבטחה.

ולא יכול להיות יותר ברור: אם את אשר דבר ה' תעשו, "וירא אליכם כבוד י-הוה" = 376, ומתוך ההתעוררות שלכם, [שמ' טו,יח] "י-הוה ימלך לעלם ועד" בהנהגה גלויה של (תהי' קג,ד) "חסד ורחמים" הניזונה מהצדקה והטוב אשר יקבל (נחמ' ד,יג) "איש מאחיו", לכונן (במ' כה,יב) "שלום" (ירמ' טו,י) "לכל הארץ".