"זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּוקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ... וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר" (ויקרא ו, ב-ד)

פסוקים אלה הפותחים את פרשתנו, יפה נדרשו ע"י בעל "אור החיים" הקדוש, שכתב: "ובדרך רמז תרמוז כל הפרשה על גלות האחרון שאנו בו לנחמנו מעצבון נפשנו, כי כל איש ישראל מאנה הנחם נפשו בראות אורך הגלות...":

זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה – הָעֹלָה, רמז לעם ישראל, דכתיב (שיר השירים ג) "מי זאת עולה מן המדבר".

הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה – כקרובן של רדיפות, השפלות והשמדות.

עַל הַמִּזְבֵּחַ – של האומות השולטות עלינו.

כָּל הַלַּיְלָה – בחושך גלויותינו.

עַד הַבֹּקֶר – עד בוקרו של גאולתנו.

וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ – היא אש ההתלהבות של מסירות נפש של קדושי עמנו המרובים, אשר בעקשנות דבקו באמונתנו לקדש את השם במותם במשך אלפי שנות הגלות.

וְהוֹצִיא – ריבון העולמים.

אֶת הַדֶּשֶׁן – שארית הפליטה מאש התופת של שונאינו.

אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה – מחוץ למחנה העמים.

אֶל מָקוֹם טָהוֹר – היא ארץ ישראל הטהורה. כי ארץ העמים היא טמאה, היא ועפרה ואפילו אוירה, ואין לך מקום שיקרא טהור זולת ארץ הקדושה.

מאת: הרב שלום הורביץ (ציון מן התורה).