רבינו מביא בליקוטי מוהר"ן ח"ב בסימן כ"ד בשם חז"ל ש'עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא לִהְיוֹת ראשׁ חוּלָה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא' ומפרש "דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה מָחוֹל לַצַּדִּיקִים, וְהוּא יִתְבָּרַך יִהְיֶה ראשׁ חוּלָה" ועל זו הדרך נראה לי שסגולה לרפואה היינה לחולל ולרקד - מרוב תוקף האמונה ברחמיו יתברך, ועל-ידי-זה יקיים בנו את הנאמר בתפילה השנייה מ-ג' ראשונות ב"שמונה-עשרה" - רופא חולים, אל תקרי חולים אלא מחוללים, וכן ב"רופא חולי עמו ישראל" קרי מחוללי עמו ישראל.