"וידבר י-הוה אל-משה לאמר" – בבחינת הפסוק "והיה כי יביאך ה' אל-ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את-העבודה הזאת בחדש הזה" (שמות יג,ה), היינו, אף-על-פי ש"ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי" נשמע דבר קשה ומאיים (בחינת וידבר) והפסוק פותח בלשון שמחה, וההסבר מובא בהמשכו "אשר נשבע לאבתיך לתת לך" כי לא עלינו מוטלת חובת הלחימה באויב הגשמי, זאת יעשה ה' עבורנו והארץ תינתן לנו כעל טס כסף ותהיה "ארץ זבת חלב ודבש". עלינו מוטלת העבודה הרוחנית "ועבדת את-העבודה הזאת" זאת במובן של אמונה, להשלים את האמונה שלנו, לתקן את המידות שלנו, להשלים ולרפא את נפשנו בעסק התורה ומצוות ה'. וממילא נראה איך ה' מדביר שונאינו מפנינו כדכתיב "ידבר עמים תחתינו ולאמים תחת רגלנו".